תכנוני מס אגרסיביים לישראלים בחו"ל

מעודכן 2017

 תקנות מס הכנסה בישראל קובעות רשימת תכנוני מס "אגרסיביים" ואשר ישנה כוונה להיאבק בהם. תכנון מס "אגרסיבי" מאופיין באחד או יותר מהסממנים הבאים: אין לו בסיס כלכלי איתן, הוא נאחז בפרשנות מילולית טכנית קלושה, מטרתו העיקרית היא הפחתת המס בצורה קיצונית, ואין לו גילוי נאות בדוחות המס של הנישום. מס הכנסה דורש בדוחות המס השנתיים דיווח על ביצוע תכנוני אלה, ואם ימצא את תכנון המס בלתי לגיטימי הוא ידרוש השלמת המס בהתאם, וגם יטיל קנס בשיעור של 30% מהפחתת המס הבלתי מוצדקת. נישום שלא ידווח על תכנון מס, מבלי סיבה מספקת, יוגדר כעבריין פלילי.  הרשימה מחייבת נישומים שבחרו עד עתה "להסתיר" את תכנוני המס שלהם, לגלות באופן ספציפי את פעילותם. הדבר אינו מונע מהנישום להתמודד עם שאלת לגיטימיות התכנון, אך אם כשל, הוא יחויב כאמור בהשלמת המס ובקנס. אין מניעה כי הרשימה תורחב בעתיד.

להלן שני תכנוני מס "אגרסיביים" מתוך הרשימה הקשורים לפעילות ישראלים בחו"ל:

  • החזקה של תושב ישראל ב- 25% או יותר בחברה תושבת מדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס: לעיתים קרובות מדובר במדינות בהן חבות המס נמוכה באופן משמעותי משיעורי המס הנהוגים בישראל ("מקלט מס"). לעיתים ההתאגדות בחו"ל היא פועל יוצא של דרישת בעלי המניות תושבי חוץ (לאו דווקא מסיבות של מס) ולעיתים תוצאה של תכנון מס (של תושבי ישראל או תושבי חוץ).
  • החזקה של תושב ישראל ב- 25% או יותר בחברה תושבת מדינה שכן חתומה עם ישראל על אמנת מס, וגם 50% או יותר משווי נכסיה או השימוש בהם נעשה בישראל, במישרין או בעקיפין. זאת לצורך ניצול סעיפים שונים המפחיתים את חבות המס. לדוגמא תושב ישראל משתמש בחברה בבעלותו תושבת מדינת אמנת מס, כאשר באמנה נקבע פטור ממס רווח הון בגין מכירת נכס בישראל. בשימוש זה עשוי הנישום לחסוך את מס רווח ההון על מכירת הנכס בישראל (ישראל חתומה עם כ- 50 מדינות בעולם על אמנות מס).

 תכנוני מס אגרסיביים אחרים על פי הרשימה שצוינה לעיל הם העברת רווחים בין חברות באמצעות "דמי ניהול", מכירות נכסים ומחילת חובות, רכישת חברות בהפסדים ופעולות נוספות בתחום מיסוי מקרקעין ובמס ערך מוסף. בהערת אגב אציין כי ל- "תושב חוזר ותיק" כהגדרתו בחוק, יש פטורים מסוימים מדיווח, לרבות בשל חלק מתכנוני המס האגרסיביים.

קיימות ביקורות רבות על רשימת תכנוני המס שפורסמה. על עצם הלגיטימיות שלה, על קביעות תכנוני המס, על הלגיטימיות של הקנס, על הדיווח הנדרש ועל אי דיווח, על האפקטיביות שלה ועל ההשלכות הפרטיות שהיא תגרור. לדוגמא בשני המקרים שצוינו לעיל: מה יקרה אם בתחילת העסקה לא נדרש דיווח, אך כן בהתפתחותה? מה לגבי נתונים שהתבררו בדיעבד? מה קורה בנסיבות שאינן בשליטתו של הנישום? הדיווח, כמו גם אי הדיווח, עלול לעורר קשיים רבים.

חשוב לזכור שהמלחמה בתכנוני המס הבלתי לגיטימיים, חשובה ככל שתהיה, אסור לה שתפגע בזכותו הלגיטימית והיסודית של כל נישום לתכנן באופן חוקי את צעדיו באופן שיביא לחסכון בתשלום מס. עיקרון זה נקבע זה מכבר בפסקי דין של בית המשפט העליון. המורכבות הרבה במיסוי בישראל, על הכנסות ונכסים מחוצה לה, יחד עם ביקורת קשוחה יותר של שלטונות המס, מחייבת הקפדה רבה בתכנון צעדים (עסקיים ופרטיים) של ישראלים בחו"ל למניעת "מלכודות" מס.

 ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: