העברת עובדים מישראל לחו"ל ובחזרה ("רילוקיישן")

מעודכן 2020

במשטר מס ההכנסה הנהוג כיום בישראל, על מעביד האחראי על ניוד עובדים ישראלים לחו"ל, לגלות ידע והבנה בחוקי מס וביטוח לאומי. מעביד שלא ידאג לנושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי של העובד, עלול לגרור את העובד להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש. לא מן הנמנע כי אף המעביד עלול להביא את עצמו לבעיות דומות, כחלק ממחויבותו כמעביד.

במה דברים אמורים:

המונח "תושב ישראל לצורכי מס" נקבע לפי קריטריון "מרכז החיים" (כגון מקום בית הקבע, מקום מגורים שלו ושל משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל, מקום פעילותו בארגונים ומוסדות שונים ועוד). למעשה ישנם כמה עשרות קריטריונים שמס הכנסה עשוי לבדוק בבואו לקבוע תושבותו של יחיד לצורכי מס.
בנוסף נקבעו "חזקות" לפי מספר ימי שהייה בישראל על-פיהן יחשב יחיד כ"תושב ישראל". חזקות אלו אינן "חלוטות", כלומר הן ניתנות לסתירה ע"י מבחני מרכז החיים, הן ע"י מס הכנסה והן ע"י היחיד. אם היחיד "נפל" באחד המבחנים שלהלן, חזקה "טכנית" עליו שהוא תושב ישראל (כל שנה תיבחן מחדש):

• אם במהלך השנה שהה בישראל 183 ימים או יותר, או
• אם במהלך השנה שהה בישראל 30 ימים או יותר, וסך כל תקופות שהייתו בישראל בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

יתרה מכך – החל משנת 2016 נקבע בחוק כי מי שנפל אל תוך אחת משתי החזקות הנ"ל ורוצה לטעון לתושבות חוץ – כבר לא יהיה פטור מהגשת דוח מס. הוא יהיה חייב בהגשת דוח מס שנתי, ובדוח יש לכלול את הכנסותיו הישראליות באותה שנה, וגם את ההוכחות מדוע לטענתו הוא תושב חוץ, ועל כן לא מדווח על הכנסותיו מחוץ לישראל.
התוצאה המתבקשת היא שישראלי העובר לחו"ל החל בחודש פברואר, או חוזר לישראל לפני חודש יולי, אוטומטית יחשב "תושב ישראל" בכל השנה, אלא אם כן יצליח להוכיח באופן משכנע את נסיבות שינוי "מרכז חייו".
לקביעה על תושבות ישראלית השלכה ישירה על חיוב העובד בדיווח ובמס בישראל על הכנסותיו הכלל עולמיות, לרבות רווחים כגון מימושי מניות ואופציות למניות שהוענקו או מומשו בישראל.

בנוסף, קביעת תושבות ישראלית אצל המוסד לביטוח לאומי עלולה לגרור תשלום דמי ביטוח לאומי ללא אפשרות (על פי רוב) להתקזז מדמי הביטוח הלאומי ששילם העובד מחוץ לישראל. מאידך ניתוק תושבות לביטוח לאומי גוררת חשיפה אחרת: מי שהיה תושב ישראל ושהה לפחות שנתיים בחו"ל ללא שמירת רצף ביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים במשך "תקופת המתנה" לאחר שיחזור לישראל (בין חודשיים ל- 6 חודשים).

יתרה מכך: "תושב חוזר" זכאי להטבות מסוימות במס הכנסה בישראל על נכסים (פיננסים או ריאליים) שרכש בהיותו תושב חוץ, ובתנאי ששהה בחו"ל לפחות 6 שנים כתושב חוץ. אי הקפדה על מאפייני תושבות חוץ עלולים לפגוע בהטבות המס של תושב חוזר.

מהי "דרך המלך" בין הרצון לבצע רילוקיישן, לבין השאיפה שלא להיפגע מבחינת מס ההכנסה והביטוח הלאומי הישראלי?

דרכי ביצוע מומלצות:

הפתרון מצוי בייעוץ פרטני לכל יחיד ברילוקיישן. להלן עיקרי הבדיקות הנדרשות על מנת למזער את החשיפות למס ההכנסה והביטוח הלאומי במעבר מוצלח לחו"ל ובחזרה:

 

1. כימות חשיפת המס והביטוח לאומי. במידת הצורך, לבחון שינויים בהסכמי העבודה.
2. תכנון מועד המעבר לחו"ל ותכנון אורך תקופת השהייה בחו"ל.
3. בחינת ההסכמים הקשורים בהפסקת העבודה בישראל, הסכמי העבודה בחו"ל, אשרת העבודה בחו"ל, והקשרים בין המעביד הישן לחדש.
4. הקפדה על מילוי נכון של דוחות מס וטפסים למוסד לביטוח לאומי, בישראל ובחו"ל.
5. ייעוץ (מהיבט המס) של העתקת מרכז החיים לחו"ל.
6. הבטחת כיסוי רפואי רציף עד לאחר החזרה לישראל לאור החשיפה ל"תקופת ההמתנה" לתושבים חוזרים. במידת הצורך לבצע ביטוח בריאות פרטי (קיימים כיום פתרונות ביטוחים המבטיחים מענה הולם לסוגיה זו).

סיכום

קביעת המעמד של תושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות: מתי יחיד מנתק תושבות לצורכי מס? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית. אי הקפדה על תכנון נאות תגרור חשיפות מס וביטוח הלאומי (שלילת זכויות והגדלת חובות) ובעקבותיהן השאלה מי אמור לשאת בהן: העובד, החברה המעבידה הישנה או זו החדשה.

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.