העברת עובדים מישראל לחו"ל ובחזרה ("רילוקיישן")

מעודכן 2020

במשטר מס ההכנסה הנהוג כיום בישראל, על מעביד האחראי על ניוד עובדים ישראלים לחו"ל, לגלות ידע והבנה בחוקי מס וביטוח לאומי. מעביד שלא ידאג לנושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי של העובד, עלול לגרור את העובד להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש. לא מן הנמנע כי אף המעביד עלול להביא את עצמו לבעיות דומות, כחלק ממחויבותו כמעביד.

במה דברים אמורים:

המונח "תושב ישראל לצורכי מס" נקבע לפי קריטריון "מרכז החיים" (כגון מקום בית הקבע, מקום מגורים שלו ושל משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל, מקום פעילותו בארגונים ומוסדות שונים ועוד). למעשה ישנם כמה עשרות קריטריונים שמס הכנסה עשוי לבדוק בבואו לקבוע תושבותו של יחיד לצורכי מס.
בנוסף נקבעו "חזקות" לפי מספר ימי שהייה בישראל על-פיהן יחשב יחיד כ"תושב ישראל". חזקות אלו אינן "חלוטות", כלומר הן ניתנות לסתירה ע"י מבחני מרכז החיים, הן ע"י מס הכנסה והן ע"י היחיד. אם היחיד "נפל" באחד המבחנים שלהלן, חזקה "טכנית" עליו שהוא תושב ישראל (כל שנה תיבחן מחדש):

• אם במהלך השנה שהה בישראל 183 ימים או יותר, או
• אם במהלך השנה שהה בישראל 30 ימים או יותר, וסך כל תקופות שהייתו בישראל בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

יתרה מכך – החל משנת 2016 נקבע בחוק כי מי שנפל אל תוך אחת משתי החזקות הנ"ל ורוצה לטעון לתושבות חוץ – כבר לא יהיה פטור מהגשת דוח מס. הוא יהיה חייב בהגשת דוח מס שנתי, ובדוח יש לכלול את הכנסותיו הישראליות באותה שנה, וגם את ההוכחות מדוע לטענתו הוא תושב חוץ, ועל כן לא מדווח על הכנסותיו מחוץ לישראל.
התוצאה המתבקשת היא שישראלי העובר לחו"ל החל בחודש פברואר, או חוזר לישראל לפני חודש יולי, אוטומטית יחשב "תושב ישראל" בכל השנה, אלא אם כן יצליח להוכיח באופן משכנע את נסיבות שינוי "מרכז חייו".
לקביעה על תושבות ישראלית השלכה ישירה על חיוב העובד בדיווח ובמס בישראל על הכנסותיו הכלל עולמיות, לרבות רווחים כגון מימושי מניות ואופציות למניות שהוענקו או מומשו בישראל.

בנוסף, קביעת תושבות ישראלית אצל המוסד לביטוח לאומי עלולה לגרור תשלום דמי ביטוח לאומי ללא אפשרות (על פי רוב) להתקזז מדמי הביטוח הלאומי ששילם העובד מחוץ לישראל. מאידך ניתוק תושבות לביטוח לאומי גוררת חשיפה אחרת: מי שהיה תושב ישראל ושהה לפחות שנתיים בחו"ל ללא שמירת רצף ביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים במשך "תקופת המתנה" לאחר שיחזור לישראל (בין חודשיים ל- 6 חודשים).

יתרה מכך: "תושב חוזר" זכאי להטבות מסוימות במס הכנסה בישראל על נכסים (פיננסים או ריאליים) שרכש בהיותו תושב חוץ, ובתנאי ששהה בחו"ל לפחות 6 שנים כתושב חוץ. אי הקפדה על מאפייני תושבות חוץ עלולים לפגוע בהטבות המס של תושב חוזר.

מהי "דרך המלך" בין הרצון לבצע רילוקיישן, לבין השאיפה שלא להיפגע מבחינת מס ההכנסה והביטוח הלאומי הישראלי?

דרכי ביצוע מומלצות:

הפתרון מצוי בייעוץ פרטני לכל יחיד ברילוקיישן. להלן עיקרי הבדיקות הנדרשות על מנת למזער את החשיפות למס ההכנסה והביטוח הלאומי במעבר מוצלח לחו"ל ובחזרה:

 

1. כימות חשיפת המס והביטוח לאומי. במידת הצורך, לבחון שינויים בהסכמי העבודה.
2. תכנון מועד המעבר לחו"ל ותכנון אורך תקופת השהייה בחו"ל.
3. בחינת ההסכמים הקשורים בהפסקת העבודה בישראל, הסכמי העבודה בחו"ל, אשרת העבודה בחו"ל, והקשרים בין המעביד הישן לחדש.
4. הקפדה על מילוי נכון של דוחות מס וטפסים למוסד לביטוח לאומי, בישראל ובחו"ל.
5. ייעוץ (מהיבט המס) של העתקת מרכז החיים לחו"ל.
6. הבטחת כיסוי רפואי רציף עד לאחר החזרה לישראל לאור החשיפה ל"תקופת ההמתנה" לתושבים חוזרים. במידת הצורך לבצע ביטוח בריאות פרטי (קיימים כיום פתרונות ביטוחים המבטיחים מענה הולם לסוגיה זו).

סיכום

קביעת המעמד של תושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות: מתי יחיד מנתק תושבות לצורכי מס? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית. אי הקפדה על תכנון נאות תגרור חשיפות מס וביטוח הלאומי (שלילת זכויות והגדלת חובות) ובעקבותיהן השאלה מי אמור לשאת בהן: העובד, החברה המעבידה הישנה או זו החדשה.

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

 

Check List במס הכנסה בישראל לעולים חדשים ולתושבים חוזרים

מעודכן 2020

הטבות המס לתושב חוזר מוגבלות בתנאים שונים. חלק מהתנאים הם הוראות מיוחדות בחוק לתושב חוזר, וחלק אחר נובע מהוראות כלליות של חוקי המס והביטוח הלאומי, של אמנות מס בין מדינות, של תקנות שונות, ושל פרקטיקה מקובלת. תושב חוזר הרוצה להבטיח את ההטבות, וכן להימנע מעוגמת נפש על מיסוי כפול (ולעיתים גם חבות כפולה בביטוח לאומי ובביטוח בריאות ממלכתי), חשוב שידע ליישם נכונה את הוראות המס לפי נסיבותיו הספציפיות.

תושב חוזר רגיל הוא יחיד אשר שהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך לפחות 6 שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. קיים גם מושג של תושב חוזר "ותיק" לאלו ששהו לפחות 10 שנים רצופות בחו"ל, אולם רשימה זו לא מתייחסת אליהם (ראו מאמר נפרד באתר שלי).

להלן, בתמצית רבה, רשימת ההטבות החשובות לתושב חוזר רגיל:

• פטור ממס על רווחי הון למשך 10 שנים ממכירת נכס בחו"ל , ופטור יחסי במכירה לאחר שחלפו 10 שנים מיום שהיה היחיד לתושב ישראל. נדרש שיהא מדובר במכירת נכס שנרכש על-ידי היחיד מחוץ לישראל לפני היותו תושב ישראל ואינו מהווה זכות לנכסים המצויים בישראל.
• פטור ממס למשך 5 שנים על הכנסה "פסיבית" (ריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים, דמי שכירות –   שאינן הכנסות מ"עסק"). נדרש כי מקור ההכנסה יהיה מנכס מחוץ לישראל שאינו מהווה זכות לנכסים המצויים בישראל.
• פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, בתנאים מסוימים, למשך מספר שנים.
• נקודות זיכוי נוספות לחוזר לישראל בין התאריכים 16/5/2010 ל- 30/9/2012 לאחר 6 שנים לפחות כתושב חוץ.

להלן דוגמאות לפעולות שמומלץ לתושב חוזר לשקול על מנת לנצל היטב את ההטבות המס הנ"ל (הכל לפי הנסיבות הספציפיות והשלכות המס מחוץ לישראל, וכן כפוף להשלכות אחרות שאינן מיסים):

1. הקדמת ביצוע השקעות לפני החזרה (או העלייה) לישראל.
2. דחיית מכירת נכסים לאחר החזרה (או העלייה) לישראל.
3. הקדמת מימוש אופציות למניות הניתנות בעד עבודה, לפני החזרה (או העלייה) לישראל.
4. התאמת תנאי פטור ממס לפי אמנת המס הרלוונטית בין ישראל למדינה האחרת.
5. קיבוע עלות רכישה גבוהה יותר לצורכי מס לנכסים בישראל, ביחס לתושב חוזר.
6. לקראת סיום תקופת הפטור ממס על הכנסות "פסיביות" – לשקול הקדמת הכנסות והעברת נכסים לאחרים.
7. ניתוב עסקאות חדשות ורווחי הון אל חברות שהוקמו קודם החזרה לישראל, למשיכת רווח כדיבידנד פטור ממס.
8. תכנון מועד החזרה לישראל על מנת לאפשר בחירה נוחה למועד מעבר מתושבות חוץ לתושבות ישראל, על-פי ההגדרות בחוק.
9. בחינת מקרים מתאימים לאישור פטור ממס על נאמנויות שנוצרו על ידי תושבי חוץ והנהנים הם תושבי ישראל.
10. קביעה מי מבין שני בני הזוג יהיה "בן הזוג הרשום" בעת פתיחת תיק מס הכנסה בישראל.
11. התאמת הכנסות (אקטיביות ופסיביות) מישראל ומחו"ל, כך שפחות תתחייבנה בביטוח לאומי.

 ישי עציון, רואה חשבון  ishay@etsion.com

שני פסקי דין חשובים בעניין ניתוק תושבות לצורכי מס בישראל

מעודכן 2020

בשיטת המס הנהוגה בישראל, כל עוד יחיד נחשב "תושב ישראל" לצורכי מס, עליו לדווח למס הכנסה בישראל על הכנסתו בכל העולם, מכל מקורות ההכנסה ולהשלים המס בהתאם. לעיתים מדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר (במיוחד כשמעורבים בכך מימושי אופציות למניות). כלומר, קו הגנה ראשון בפני שלטונות המס הישראליים הוא לנתק את התושבות הישראלית לצורכי מס. גישת מס הכנסה בישראל לסוגיית ניתוק התושבות התאפיינה תמיד בקשיחות יחסית ולעיתים בשרירות לב. המבחן העיקרי בחוק לקביעת התושבות הוא מבחן "מרכז החיים" של הנישום, אך מס הכנסה מפרש לחומרה "טעויות" שעשה הנישום, גם אם הן קרו בתום לב. להלן שני פסקי דין שהגבילו פרשנותו המחמירה של מס הכנסה.

 במקרה ראשון בית המשפט המחוזי בישראל קיבל טענת נישום ישראלי (גיורא סולר) שעבר לארצות הברית בשנת 1995, על כי אינו חייב במס בישראל בהיותו "תושב חוץ" אשר מרכז חייו מחוץ לישראל. זאת, למרות שהנישום ביצע את הדברים הבאים: (1) המשיך לשלם לביטוח לאומי בישראל (2) ביקר בישראל בכל שנה
(3) החזיק דירה בישראל בה התגורר בנו ששירת בצבא (4) הגיש דו"ח מס בישראל כתושב ישראל על הכנסה שקיבל בישראל (ללא הכללת ההכנסה מארה"ב).

 המקרה השני ניתן בבית המשפט העליון בעניין אריה גונן. פסק דין זה מתייחס לתקופה שלפני חתימת אמנת המס בין ישראל לארה"ב (נחתמה בשנת 1995), אך הוא עדיין מבהיר את סוגיית ניתוק התושבות. בערכאה הראשונה, ביהמ"ש המחוזי קבע כי המערער היה תושב ישראל לצורכי מס למרות שהייתו ועבודתו בארה"ב, עם אשתו, בגלל מספר נסיבות במהלך שהייתו בארה"ב: אשתו לקחה חופשה ללא תשלום מעבודתה בישראל ולאחר כשנתיים היא שבה לבדה לעבודתה בישראל. בנו ובתו של המערער שבו לשירות בצה"ל, וגרו בדירת המשפחה בחיפה. הנישום נרשם בקונסוליה הישראלית בארה"ב. בישראל הנישום החזיק בחשבונות בנק, קופות גמל וחסכונות ואף שילם דמי ביטוח לאומי וקופת חולים בשנות היעדרותם. המערער קיבל שכר מחברה ישראלית בשליטתו. הוא חתם כמנהל על דוחות חברות ישראליות שבשליטתו.

ביהמ"ש העליון (בדעת רוב) לא קיבל את גישת ביהמ"ש המחוזי אלא קבע כי העתקת מקום המגורים לארה"ב, על כל היבטיה מעידה "על תהליך של שינוי תושבות ולא על היעדרות ארעית מישראל": בשנה מאוחרת יותר לגביה קיימת מחלוקת עם פקיד השומה היה המערער תושב חוץ, אך רק אז באותה עת החל תהליך הפיכתו חזרה לתושב ישראל, תהליך שהושלם באותה השנה. ביהמ"ש אמנם רואה ב"משפחה" כאלמנט משמעותי בהחלטתו, אולם הוא "מאפשר" קביעת מועד תושבות שונה למערער ולאשתו. כמו בפסק הדין בעניין סולר גם כאן ביהמ"ש אינו רואה בשמירת זכויות סוציאליות ונכסים בישראל כגורם "המפריע" לקביעת התושבות מחוץ לישראל. על אף שביהמ"ש רואה בשינוי התושבות כ"תהליך" הרי שהוא שם דגש רב יותר לעובדות מאשר לכוונה. בפועל ביהמ"ש בוחן את התושבות באקט נקודתי – עובדתי: המועד הפיסי של היציאה מישראל והחזרה אליה. לפיכך ביהמ"ש קובע כי ניתן לשנות תושבות לצורכי מס במהלך שנה.

 אנו בדעה כי שתי הפסיקות החדשות הן נכונות ותואמות את החוק ואת אמנת המס בין ישראל לארה"ב. יחד עם זאת מניסיוננו מס הכנסה ינסה לצמצם את תחולתן, ולפיכך חשוב עדיין לבצע ניתוק תושבות לצורכי מס באופן נכון. מעבר לכך למדנו כי כאשר נישום משוכנע בצדקת עמדתו, אין להירתע ואם הדבר נדרש אזי יש להתמיד במאבק ברשויות מס גם בבתי משפט.

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

תכנוני מס אגרסיביים לישראלים בחו"ל

מעודכן 2020

 תקנות מס הכנסה בישראל קובעות רשימת תכנוני מס "אגרסיביים" ואשר ישנה כוונה להיאבק בהם. תכנון מס "אגרסיבי" מאופיין באחד או יותר מהסממנים הבאים: אין לו בסיס כלכלי איתן, הוא נאחז בפרשנות מילולית טכנית קלושה, מטרתו העיקרית היא הפחתת המס בצורה קיצונית, ואין לו גילוי נאות בדוחות המס של הנישום. מס הכנסה דורש בדוחות המס השנתיים דיווח על ביצוע תכנוני אלה, ואם ימצא את תכנון המס בלתי לגיטימי הוא ידרוש השלמת המס בהתאם, וגם יטיל קנס בשיעור של 30% מהפחתת המס הבלתי מוצדקת. נישום שלא ידווח על תכנון מס, מבלי סיבה מספקת, יוגדר כעבריין פלילי.  הרשימה מחייבת נישומים שבחרו עד עתה "להסתיר" את תכנוני המס שלהם, לגלות באופן ספציפי את פעילותם. הדבר אינו מונע מהנישום להתמודד עם שאלת לגיטימיות התכנון, אך אם כשל, הוא יחויב כאמור בהשלמת המס ובקנס. אין מניעה כי הרשימה תורחב בעתיד.

להלן שני תכנוני מס "אגרסיביים" מתוך הרשימה הקשורים לפעילות ישראלים בחו"ל:

• החזקה של תושב ישראל ב- 25% או יותר בחברה תושבת מדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס: לעיתים קרובות מדובר במדינות בהן חבות המס נמוכה באופן משמעותי משיעורי המס הנהוגים בישראל ("מקלט מס"). לעיתים ההתאגדות בחו"ל היא פועל יוצא של דרישת בעלי המניות תושבי חוץ (לאו דווקא מסיבות של מס) ולעיתים תוצאה של תכנון מס (של תושבי ישראל או תושבי חוץ).
• החזקה של תושב ישראל ב- 25% או יותר בחברה תושבת מדינה שכן חתומה עם ישראל על אמנת מס, וגם 50% או יותר משווי נכסיה או השימוש בהם נעשה בישראל, במישרין או בעקיפין. זאת לצורך ניצול סעיפים שונים המפחיתים את חבות המס. לדוגמא תושב ישראל משתמש בחברה בבעלותו תושבת מדינת אמנת מס, כאשר באמנה נקבע פטור ממס רווח הון בגין מכירת נכס בישראל. בשימוש זה עשוי הנישום לחסוך את מס רווח ההון על מכירת הנכס בישראל (ישראל חתומה עם כ- 50 מדינות בעולם על אמנות מס).

 תכנוני מס אגרסיביים אחרים על פי הרשימה שצוינה לעיל הם העברת רווחים בין חברות באמצעות "דמי ניהול", מכירות נכסים ומחילת חובות, רכישת חברות בהפסדים ופעולות נוספות בתחום מיסוי מקרקעין ובמס ערך מוסף. בהערת אגב אציין כי ל- "תושב חוזר ותיק" כהגדרתו בחוק, יש פטורים מסוימים מדיווח, לרבות בשל חלק מתכנוני המס האגרסיביים.

קיימות ביקורות רבות על רשימת תכנוני המס שפורסמה. על עצם הלגיטימיות שלה, על קביעות תכנוני המס, על הלגיטימיות של הקנס, על הדיווח הנדרש ועל אי דיווח, על האפקטיביות שלה ועל ההשלכות הפרטיות שהיא תגרור. לדוגמא בשני המקרים שצוינו לעיל: מה יקרה אם בתחילת העסקה לא נדרש דיווח, אך כן בהתפתחותה? מה לגבי נתונים שהתבררו בדיעבד? מה קורה בנסיבות שאינן בשליטתו של הנישום? הדיווח, כמו גם אי הדיווח, עלול לעורר קשיים רבים.

חשוב לזכור שהמלחמה בתכנוני המס הבלתי לגיטימיים, חשובה ככל שתהיה, אסור לה שתפגע בזכותו הלגיטימית והיסודית של כל נישום לתכנן באופן חוקי את צעדיו באופן שיביא לחסכון בתשלום מס. עיקרון זה נקבע זה מכבר בפסקי דין של בית המשפט העליון. המורכבות הרבה במיסוי בישראל, על הכנסות ונכסים מחוצה לה, יחד עם ביקורת קשוחה יותר של שלטונות המס, מחייבת הקפדה רבה בתכנון צעדים (עסקיים ופרטיים) של ישראלים בחו"ל למניעת "מלכודות" מס.

 ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

תשלומי ביטוח לאומי על ידי ישראלים בחו"ל

מעודכן 2020

ישראלים רבים משלמים לביטוח לאומי בישראל גם לאחר עזיבתם את ישראל. הסיבה הבסיסית היא לשמור על הביטוח הרפואי שמדינת ישראל מחויבת לתושביה וכן לשמור על "רצף זכויות" לקבלת קצבאות שונות מהביטוח הלאומי. רבים לא מקדישים מחשבה למשמעות פעולה זו, ומעבירים לכן תשלומים בגובה המינימום הקבוע בחוק, "כי כך שמעתי שעושים".

המשמעות של תשלום לביטוח לאומי, גם אם הסכום מינימלי, היא שהמשלם מצהיר על תושבותו הישראלית לצורכי ביטוח לאומי. בעבר, ישראלי בחו"ל יכל היה לטעון (בתנאים מסוימים) כי למרות תושבותו הישראלית לעניין הביטוח לאומי, הוא אינו חייב במס הכנסה בישראל. בעקבות הרפורמה במס הכנסה בישראל ושינוי שיטת המס, טענה זו נעשתה קשה ביותר להוכחה, במיוחד בשנת המעבר לחו"ל.

אחת השאלות הראשונות והמרכזיות שמס הכנסה מברר לגבי הכנסות ישראלי בחו"ל, היא כיצד אותו ישראלי התנהג מול ביטוח לאומי. תהיה בעיה ליחיד ישראלי לטעון לתושבות ישראלית על מנת ליהנות מכיסוי של ביטוח לאומי (אם חלילה יזדקק לאשפוז בבית חולים למשל), ובאותה עת להצהיר למס הכנסה על תושבות חוץ (על מנת שלא לדווח בישראל על הכנסותיו בחו"ל, לרבות בגין מימוש אופציות למניות שנתקבלו בישראל). כמו כן, הגשת דו"ח למס הכנסה בישראל על ההכנסות בחו"ל, תגרור (בנוסף לתשלומי מס) גם עדכון תשלומי ביטוח לאומי כלפי מעלה. עם רוב מדינות העולם (ובמיוחד עם ארה"ב) אין אפשרות לקזז תשלומי Social Security מול תשלומי ביטוח לאומי בישראל, בניגוד למס הכנסה, ובכל מקרה לא ניתן לקזז תשלומי Medicare בחו"ל מול ביטוח בריאות ממלכתי בישראל.

יתכנו מצבים בהם לא בהכרח קיימת השלמת מס בישראל ואז "סכנת" מס הכנסה אינה מהותית. למשל כאשר ליחיד הישראלי אין הכנסות חייבות במס בחו"ל, או אם הוא יכול להוכיח ששילם הוצאות מוכרות לצורכי מס שמקזזות את מעט הכנסותיו. יתכן גם כי מצבו הרפואי של אותו יחיד ישראלי והסיכוי לאשפוז רפואי, הם גבוהים דיים על מנת להצדיק את הצורך בכיסוי בביטוח לאומי, למרות סכנת מס הכנסה. בהקשר זה נזכיר כי החשיפה הרפואית ממשיכה אף לאחר החזרה לישראל, לאור הוראה בחוק ביטוח בריאות: ישראלי ששוהה בחו"ל ופיגר בתשלום ביטוח בריאות יותר משנה, נשללת ממנו הזכות לקבל שירותים רפואיים בשובו לישראל. תקופת השלילה היא חודש על כל שנת היעדרות, (מקסימום 6 חודשים, ניתן לפדות מראש את תקופת ההמתנה בקנס של כ- 12,000 ₪, נכון לשנת 2020, בתנאים מסוימים).

למעשה קיימת כאן התנגשות בין הרצון הלגיטימי להקטין את חשיפת המס, ובין החשיבות לשמור על כיסוי רפואי מתאים בישראל במחיר כספי סביר. ככל שיגבר רצונו של יחיד ישראלי בחו"ל להתאשפז בישראל בקרות ארוע רפואי, למרות החשיפה לתשלומי מס הכנסה, אזי הוא יטה להיות מבוטח בביטוח לאומי בישראל.  וככל שהיחיד הישראלי בחו"ל בדעה שהוא "בריא" יותר, או יש לו חלופות טובות לביטוח רפואי, וכן כאשר חשיפת המס שלו גבוהה (לרבות בשל בן/בת זוגו) – אזי הוא יטה להימנע מתשלומים לביטוח לאומי. נציין כי בכל מקרה, לאחר מספר שנים של שהייה בחו"ל ותשלום דמי ביטוח, יבדוק ביטוח לאומי את זיקתו של היחיד לישראל, ובהתאם יחליט אם לשלול את תושבותו או להמשיכה.

כמובן שכל מקרה הוא לגופו, וכל יחיד ישראלי צריך להחליט לפי נסיבותיו האישיות. בכל מקרה עצתי היא שכל פעולה שהיא "ארוע מס" ואף מילוי טפסים מול שלטונות המס והביטוח והלאומי, יעשו בליווי ייעוץ מתאים על מנת להימנע ממלכודות מס וביטוח לאומי, שלעיתים היחיד כלל אינו מעלה על דעתו.

 

ישי עציון, רואה חשבון

ishay@etsion.com

עדכון הפטור ממס בהשכרת דירה בישראל והשלכות על ישראלים בחו"ל

מעודכן 2020

תקרת שכר הדירה למגורים הפטורה ממס בישראל עודכנה ותעמוד על 5,100 ₪ לחודש החל משנת 2020. סכום הפטור ממס מתייחס לגבי כל הכנסות היחיד מכל הדירות שבבעלותו, ורק בעד השכרה למגורים. השכרה פטורה ממס למגורים בישראל תהא פטורה גם מחובת תשלום ביטוח לאומי.

אם הכנסות שכר דירה למגורים עולות על תקרת הפטור הנ"ל, רשאי המשכיר לבחור אחת מאלו:

• לשלם מס מחזור בשיעור של 10% על כל הכנסותיו משכר דירה, החל מהשקל הראשון, ללא אפשרות לניכוי הוצאות. במסלול זה חובה להעביר את המס בתוך 30 ימים מתום שנת המס. באפשרות זו גם קיים פטור מחובת תשלום ביטוח לאומי.
• להגיש דו"ח שנתי מפורט למס הכנסה על כל ההוצאות שניתנות לניכוי משכר הדירה, ולהתחייב במס בשיעור "רגיל" (לפחות 31%) על חלק ההכנסה החייב במס (לפי נוסחה מסוימת הקבועה בחוק). יש להניח שמס הכנסה גם ישלח פנקס מקדמות חודשי לתשלום על חשבון המס השנתי.

כאשר ההשכרה מתחייבת במס בישראל, אזי ישראל היא הראשונה הזכאית לקבלת את המס. תשלום המס במדינה אחרת לא פוטר את היחיד מתשלום המס בישראל. עליו יהיה לשלם את המס בישראל ולדרוש זיכוי על כך לפי הדין הפנימי במדינה בה הוא תושב.

כידוע, על פי שיטת המס בישראל, כל עוד יחיד נחשב ל"תושב ישראל", הוא חייב בהגשת דוחות מס בישראל (חוץ מעובדים שכירים בישראל עד תקרת הכנסה מסוימת) ובהשלמת המס בהתאם. קריטריון מאד חשוב לבחינת "ניתוק התושבות" הישראלית, הוא האם היחיד השכיר את דירת המגורים שלו בישראל, בהשכרה אמיתית ארוכת טווח.

אם ברצונו של ישראלי בחו"ל, המשכיר דירתו (או דירותיו) בישראל בסכום כולל מעל לתקרת ההכנסה הפטורה ממס, ליהנות משיעור המס הנמוך של 10%, עליו לדאוג שמישהו מטעמו יעביר את מקדמות המס בתוך 30 ימים מתום שנת המס הרלוונטית. רשות המיסים מאפשרת גם תשלום מס בעת הגשת דוח המס, בצירוף ריבית והצמדה.

אצל משכיר דירה ישראלי הנמצא בחו"ל, עלול הדבר להוות מלכודת מס. זאת כיוון שכך נוצר "קצה חוט" למס הכנסה לבחון באופן מקיף את תושבותו של אותו יחיד. במקרים מסוימים יכול מס הכנסה לטעון כי למרות השכרת דירת המגורים בישראל, היחיד לא שינה את תושבותו לצורכי מס ועל כן הוא בכלל חייב בדיווח בישראל על הכנסתו מחוץ לישראל והשלמת המס בהתאם (ולאחר מכן גם ביטוח לאומי עלול לדרוש את חלקו בהתאם, על פי רוב ללא קיזוז מביטוח לאומי ששולם בחו"ל).

 

קביעת מעמד כתושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות: מתי וכיצד יחיד מנתק תושבות לצורכי מס? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית. אי הקפדה על תכנון נאות והקפדה על כללי מס, עלולה לגרור חשיפות מס וביטוח הלאומי.

 

ניתן לפנות אלי לשאלות נוספות ולבחינת מקרים ספציפיים.

 

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

שמירת פוליסות ביטוח חיים אצל ישראלים בחו"ל ותושבות לצורכי מס

מעודכן 2020

כחלק מנושא רילוקיישן לחו"ל, ישראלים רבים מתחבטים מה לעשות לגבי פוליסות ביטוחי חיים,  מנהלים וקצבה, אותן הם רכשו בעבר.

 

פוליסה למטרת קצבה בחברת ביטוח היא תוכנית המבטיחה למשלם למבוטח קצבה חודשית לפחות לכל ימי חייו. התוכנית בנויה כך שכל חודש משלם המבוטח תשלום חודשי, חלקו לרכישת כיסוי כנגד סיכונים שונים, והשאר מופנה לחיסכון. חברת הביטוח משקיעה את כספי המבוטחים, והחיסכון המצטבר הוא סיכום התשלומים החודשיים לחיסכון, בצירוף הרווחים (או ההפסדים) שהשיגה חברת הביטוח, ובניכוי דמי הניהול. החיסכון המצטבר אמור להספיק לתשלום הקצבה שתלווה את המבוטח לכל ימי חייו, מעת שהגיע ל"גיל פרישה". חברת הביטוח מחלקת את החיסכון המצטבר לפי מספר החודשים שהיא מהמרת שמבוטחיה יחיו ויקבלו קצבה. ברבות השנים, עם העלייה בתוחלת החיים, חברות הביטוח עדכנו את הפוליסות, כך שסכומי הקצבה החודשיים הוקטנו על מנת שהחסכון המצטבר יספיק ליותר שנים. בהתאם, בפוליסות ותיקות יותר (עד אפריל 2001) סכומי הקצבה החודשיים גדולים יותר כי הם נקבעו לפני עדכון תוחלת החיים.

כיוון שבפוליסות ישנות חברות הביטוח מפסידות בהימור על תוחלת החיים, מובן מדוע חברות הביטוח אינן מאפשרות למי שהקפיא פוליסת קצבה ותיקה, לחזור ולצבור בה כספים נוספים. בדיוק בשל סיבה זו, כל מבוטח המקפיא, או פודה, פוליסת קצבה ותיקה, משרת את מטרות חברות הביטוח, ומוותר על נכס שמיטיב איתו (וככל הידוע סכומי הקצבאות המשתלמות ע"י חברות הביטוח בחו"ל נמוכות משמעותית מאלו שבגין פוליסות ותיקות בישראל, והעמלות המשולמות על הקצבאות בחו"ל גבוהות יותר).

 

מצד שני כידוע, שיטת המס בישראל כיום היא כזו שכל עוד יחיד נחשב "תושב ישראל", אזי הוא נידרש להגיש דו"ח למס הכנסה בישראל, ולהשלים את המס בהתאם. מס הכנסה מצפה ל"ניתוק תושבות" מלא על מנת שהיחיד יחשב ל"תושב חוץ". אחד מהקריטריונים לניתוק התושבות עשוי להיות מקום עשיית ביטוחי החיים וביטוחי המנהלים. המשך תשלומי הביטוח בישראל עלול להעיד, בנסיבות המתאימות ויחד עם קריטריונים אחרים, על כי אין ניתוק אמיתי, ומכאן לחשיפה לדיווח למס הכנסה בישראל והשלמת המס והביטוח הלאומי בהתאם.

יש סוכני ביטוח המציעים לשמור על הפוליסות הוותיקות ע"י תשלום חלק הריסק בלבד למשך שנתיים-שלוש הראשונות, ולו לפחות שישולם על ידי מישהו אחר, אך לא על ידי היחיד המבצע את הרילוקיישן. לאחר תקופה זו יכול היחיד לטעון לתושבות חוץ – באופן הרבה יותר מבוסס. פתרון זה אמנם אינו מושלם, אך הוא מהווה "רע במיעוטו". על מנת להמעיט ככל האפשר במשקל שלו בקביעת תושבות לצרכי מס, חשוב לוודא ששאר הקריטריונים של שינוי תושבות – מתקיימים. כיוון שקשה לשער מראש עד כמה ידקדק מפקח המס אם וכאשר תיבדק התושבות לצורכי מס, הרי חשוב לקבוע "מקדמי בטחון". ככל שהחשיפה להשלמת מס בישראל גבוהה יותר, כך חשוב לדקדק גם בפרטים קטנים כגון פוליסות ביטוח חיים.

 

ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים,

 

ישי עציון, רואה חשבון

ishay@etsion.com

שלושה מקרים אמיתיים בנושאי מס על ישראלים מחוץ לישראל

מעודכן 2020

מס הכנסה בישראל מגדיר "תושב ישראל" לצורכי מס, לפי המונח "מרכז החיים". תוך התחשבות במספר ימי שהייה בישראל. כיוון שמס הכנסה לא משתכנע בקלות בשינוי מרכז החיים, וקובע לפיכך כי ישראלי העובר לחו"ל עלול עדיין להיחשב (הוא ובני משפחתו) כתושב ישראל לצורכי מס, גם אם הוא כבר שוהה תקופה מסוימת בחו"ל. משמעות קביעת תושבות ישראלית היא חיוב העובד בדיווח ובמס בישראל על הכנסותיו בכל העולם, ובעקבותיה תיתכן אף חבות בביטוח לאומי בישראל. קביעת מועד שינוי התושבות אינה פשוטה עקב מערכת מורכבת של חוקי מס, בארץ ובחו"ל, תקנות שונות, אמנות מס, חוזרים מקצועיים, נוהלים, פרקטיקה ותורה שבעל-פה.

 

להלן שלושה מקריים אמיתיים המסבירים את המשמעות הכספית הרבה בהגדרת תושבות לצורכי מס.

 

מקרה ראשון – אופציות למניות אצל עובד

א.י. הוא עובד בחברת היי טק. בעודו בישראל, השתתף בתוכניות אופציות למניות בחברה בה הוא מועסק. במהלך תקופת צבירת הזכאות לאופציות (תקופת ה- "Vesting"), הוא עבר עם משפחתו לחו"ל. גם שם קיבל אופציות נוספות, כחלק מתוכנית לעובדי חו"ל.

כעבור מספר שנים חזר העובד לישראל. ברבות הימים, ביקש העובד להמיר את האופציות למניות ולממשן. להפתעתו, התברר לו כי ללא אישור ממס הכנסה בישראל, ינוכה מס בשיעור מלא על הכל הרווח ממימוש האופציות והמניות.

מס הכנסה בחן את מועד שינוי התושבות לפי קריטריונים רבים. לאחר המצאת מסמכים ודין ודברים, הסכים מס הכנסה לאשר פטור ממס בישראל על חלק הרווח ממימוש האופציות השייך לתקופת התושבות מחוץ לישראל. בכך חסך העובד מס בסך למעלה ממיליון שקלים.

 

מקרה שני – החזרי מס בישראל

ד.א. היה ישראלי שעבד בחברה ישראלית ולאחר תקופת זמן נשלח לחברה קשורה אמריקנית. מכיוון שבשנת הרילוקיישן עבד בישראל רק חלק מהשנה, הוא הגיש לתומו, דו"ח החזר מס בשל חלק השנה שלא עבד בישראל.

להפתעתו מס הכנסה השיב שבקשתו להחזר מס לא תאושר, כל עוד לא ידווח על כל הכנסותיו בכל השנה. למעשה נאמר לו שלא זו בלבד שלא יהא זכאי להחזר מס, אלא אף ידרש להשלמת מס בישראל, מעבר למס ששילם בחו"ל. ולא זו בלבד, גם התברר לו שיתכן שלגבי חלק מהרווח אף ידרש לשלם ביטוח לאומי בישראל, ללא התחשבות בתשלומים אלו ששולמו לביטוח לאומי בארה"ב.

במהלך בירור נסיבות המעבר של ד.א. לארה"ב, התברר כי עקב חוסר ידיעה הוא ביצע כמה טעויות בסיסיות, אשר מס הכנסה נתלה בהן על מנת לטעון כי שינוי התושבות הישראלית התרחש למעשה רק בשנה שלאחר שנת הרילוקיישן. כלומר, כל עוד ד.א. תושב ישראל, הוא יתחייב במס בישראל על הכנסותיו בכל העולם.

גם במקרה זה, למרות המצב הלא נעים שנקלע אליו, לאחר דין ודברים ארוך ומתיש עם מס הכנסה, תוך בירור הוראות אמנת המס בין ישראל לארה"ב והדין הפנימי שם, הסכים מס הכנסה להחזר המס. יחד עם זאת ברור כי ייעוץ מס מסודר יכל היה לחסוך ל- ד.א. מועקה רבה.

 

מקרה שלישי – תושב חוזר

מ.ג. הוא ישראלי לשעבר אשר לאחר שנים רבות ששהה בארה"ב, הוא החליט לחזור לישראל עם משפחתו. בשהותו בארה"ב הוא הספיק לצבור נכסים מסוגים שונים: מניות סחירות ולא סחירות, חסכונות בבנקים, ונכסי נדל"ן שונים. חלק מהשקעותיו הפיננסיות הוא גם יעביר לישראל.

בעקבות רפורמות המס הרבות שהיו בישראל, ביקש מ.ג. לברר האם הכנסותיו ונכסיו שצבר בעבר בחו"ל חייבים במס בישראל וכיצד הכנסותיו בארה"ב יתחייבו בעתיד במס בישראל?

לגבי העבר – מ.ג. נרגע כשהתברר שישראל לא תחייב במס הכנסות ונכסים שהוא צבר כתושב ארה"ב, גם אם בעבר הרחוק היה תושב ישראל.

לגבי ההכנסות בעתיד, לאחר שיחזור לתושבות ישראלית, מ.ג. שמח לגלות שבחוק הישראלי קבועים פטורים והקלות מס לגבי הכנסות שונות לתושב חוזר, במגבלות מסוימות. למרות הגבלת הפטורים וההקלות, בתכנון נכון ניתן אפילו להאריך את תוקפן של הפטורים ואף להחילם על נכסים שירכשו בחו"ל לאחר שכבר מ.ג. חזר להיות תושב ישראל. כמו כן, למרות שהפטורים וההקלות במס הכנסה לא חלות לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי, מ.ג. שמח לגלות כי בתכנון נכון ניתן יהיה להימנע באופן חוקי ביותר גם מתשלומים כאלה.

 

סיכום

קיימת חשיבות רבה לקביעת המעמד של תושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, לצורכי מס בישראל (וגם, בהקשר המתאים, לגבי חברה בע"מ). אי הקפדה על תכנון נאות יגרור השלכות מס כבדות, הן לעת המעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס כבדה בישראל על הכנסות חו"ל), והן על מנת ליהנות מהטבות המס במעבר חזרה מתושבות חו"ל לתושבות ישראלית. מן הראוי לפיכך שלא להשאיר את תכנון המס ליד המקרה.

 

ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים.

 

בברכה,

 

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

ישי עציון, רואה חשבון – יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות. תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח, מס ערך מוסף

מתי תושב חוזר צריך להערך אל מול מס הכנסה בישראל?

מעודכן 2020

 רילוקיישן הינו הליך מורכב הדורש מאמצים נפשיים כמו גם מאמצים פיזיים. לא פעם המאמץ הנדרש מיחיד ומבני משפחתו הוא כה רב, עד כי הם אינם מתפנים להקדיש מעט זמן לתכנון המס והביטוח הלאומי שלהם. זאת כאשר דווקא שנת הרילוקיישן היא השנה בה טמונות מלכודות מס רבות, יחד עם מלכודות ביטוח לאומי. יתרה מכך, בתכנון נבון ניתן לנצל בשנת הרילוקיישן יתרונות מס וביטוח לאומי רבים, ולהביא לחסכון ודאי. 

ניקח לדוגמא יחיד שהיה בעבר "תושב ישראל", עבר להיות "תושב חוץ" ועתה חוזר לישראל ("תושב חוזר רגיל"). להלן רשימה (לא סגורה) בה אם מתקיים אחד או יותר מהמקרים הבאים, אזי מן הראוי שאותו יחיד ידע להיערך אל מול רשויות המס והביטוח לאומי בישראל, בין אם לצורך הגשת דוחות ותשלומי מס ובין לצורך מיצוי הטבות המס המגיעות לו:

•  בעלות על עסק עצמאי בחו"ל שימשיך לעבוד לאחר החזרה לישראל
•  המשך קבלת משכורת ממעביד בחו"ל לאחר החזרה לישראל.
•  החזקת נדל"ן ונכסים פיננסיים, סחירים או פרטיים, בחו"ל. במיוחד כאלה שנרכשו בתקופה לפני שהיחיד נהיה תושב חוץ. או אם הנכסים נרכשו כתושב חוץ, אולם סך תקופת שהייתו בחו"ל היתה קצרה מהתקופה המזכה להיחשב תושב חוזר (6 שנות שהייה בחו"ל כתושב חוץ).
• הכנסה שוטפת מנכסים בחו"ל (שכר דירה, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, קצבה).
• החזקת נדל"ן ונכסים עסקיים ישראלים, במישרין או בעקיפין, ללא חשיבות מתי נרכשו (לרבות דירת מגורים המושכרת מעל תקרת הפטור ממס – בשנת 2020 תקרת הפטור הינה 5,100 ש"ח לחודש).
• אופציות למניות עובדים, שהתקבלו או שימומשו בישראל, ובמיוחד כאשר חלק מתקופת ההבשלה ("Vesting") שלהן התרחשה בחו"ל.
• החזקה בשיעור של 10% ומעלה בחברה ישראלית.
• החזקה בשיעור כלשהו בחברת חוץ (שאינה סחירה בבורסה) או החזקה בנכס אחר ששוויו מעל כ- 1.88 מ' ₪ (נכון לשנת 2019), או החזקה בחשבונות בנקאיים שסך יתרתם מעל 1.88 מ' ₪, ביום כלשהו בשנה.
• הכנסות ריבית בישראל מעל 649,500 ₪ (נכון לשנת 2019), או כאלו שלא נוכה בעדם מס בהתאם לתקנות.
• יצירת או קבלת נאמנות, במישרין או בעקיפין, בשווי העולה על 100,000 ₪.
• כאשר נשמרו סממנים משמעותיים לתושבות ישראלית, במשך תקופת השהייה או תקופת העבודה בחו"ל.
• משכורת (ברוטו) בישראל בסכום של מעל 653,000 ₪ (נכון לשנת 2019) (כולל ממימוש מניות שנתקבלו בתוכנית אופציות ומניות לעובדים).
• פעילות עצמאית בישראל. 

החוק בישראל מאפשר פטור ממס בחלק מהמקרים הנ"ל למשך מספר מוגבל של שנים. לגבי מקרים אחרים, או לגבי שנים לאחר תקופת הפטור ממס הקבועה בחוק, ניתן לתכנן את מימוש הרווח ומשיכת ההכנסה.

המסקנה המתבקשת היא כי מעבר לחובת הדווח לרשויות המס במקרים הנ"ל, מן הראוי שמי שמבצע הליך רילוקיישן יתכנן ניצול יתרונות המס, וימנע ממלכודות מס וביטוח לאומי, הכל בהתאם לנסיבותיו שלו. 

ישי עציון, רואה חשבון

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

מתי חובה על ישראלים בחו"ל, או ישראלים בעלי הכנסות בחו"ל, להגיש דו"ח מס בישראל?

מעודכן 2020

 

שיטת המיסוי הגלובלי הנהוגה בישראל מזה כמה שנים, מצמצמת את אפשרויות הפטור מהגשת דוח מס בישראל. להלן דוגמאות למקרים, עם דגש להכנסות מחוץ לישראל, בהם אם התקיים לפחות אחד מאלה, אזי "תושב ישראל" יהיה חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה בישראל (הסכומים מעודכנים לשנת מס 2019) (ל"עולה חדש" ו"תושב חוזר ותיק" ישנם פטורים מיוחדים מדיווח):

 

• משכורת ממעביד תושב חוץ, או הכנסות כעצמאי (בישראל או מחוצה לה).
• הכנסות "פסיביות" מחוץ לישראל (כגון שכר דירה, ריבית, תמלוגים, דיבידנד) בסכום מעל 339,000 ₪ (ואף פחות מסכום זה אם לא שולם בעד הכנסות אלו מקדמות מס בהתאם לתקנות מיוחדות שנקבעו לעניין זה).
• הכנסה מדמי שכירות בישראל בסכום מעל 339,000 ₪, והכנסות ריבית מעל 647,000 ₪ (ואף פחות מסכומים אלה אם לא שולם בעד ההכנסות הללו מקדמות מס, או לא נוכה מס במקור, בהתאם לתקנות מיוחדות שנקבעו לעניין זה).
• מכירת ניירות ערך סחירים בסכום של למעלה מ- 2,538,000 ש"ח לשנה.
• משכורת ממעביד ישראלי בסכום של מעל 653,000 ₪ (כולל ממימוש מניות שנתקבלו בתוכנית אופציות ומניות לעובדים).
• החזקה בשיעור של 10% ומעלה בחברה ישראלית או (ואף בשיעור נמוך מכך בחברה זרה). אלא אם כן מדובר בתושב חוזר ששהה 10 שנים לפחות רצופות בחו"ל, וגם זאת בתנאים הבאים: (1) רק בעד שנתיים הראשונות להיותו תושבי ישראל (2) באם ההחזקה היא בחברה זרה שנרכשה בהיות היחיד תושב חוץ, אזי אין בעלי מניות ישראלים אחרים בחברה הזרה.
• החזקה בחברה לא ישראלית (שאינה סחירה בבורסה), או החזקה בנכס אחר, ששוויים מעל כ- 1.88 מ' ₪, ו/או החזקה בחשבונות בנקאיים שסך יתרתם מעל 1.88 מ' ₪, ביום כלשהו בשנה. אלא אם כן מדובר בתושב חוזר ששהה 6 שנים לפחות רצופות בחו"ל כתושב חוץ, וגם זאת בתנאי שכל עוד הוא זכאי לפטור ממס על הכנסותיו מחו"ל (הכנסות שהן "פסיביות" ו/או "רווחי הון").
• כאשר היחיד נדרש לדו"ח מס בישראל בשנה קודמת ולא קיבל אישור על פטור מדיווח השנה.
• הכנסה אחרת שלא נוכה ממנה כל המס הישראלי המתחייב.
• כאשר יחיד ביקש לפרוס לכמה שנים קדימה פיצויי פיטורים ממקום עבודה ישראלי.
• יוצר, נאמן או נהנה בנאמנות, במישרין או בעקיפין, בכל שווי שהוא.
• תושב חוץ יהיה פטור מהגשת דו"ח רק אם נוכה ממנו בישראל מלוא המס המתחייב.
  

קיימים פטורים מדיווח על הכנסות מפעילויות ונכסים בחו"ל בלבד, לתושב חוזר "ותיק".

לקביעת המעמד של תושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר ועולה חדש, יש השלכות רבות: מחד החובה להגשת דוח בישראל והשלמת מס בהתאם על הכנסות חו"ל, ומאידך הזכות ליהנות מהטבות מס לעולה חדש ותושב חוזר. אי הקפדה על שינוי נכון של תושבות לצורכי מס ותכנון משיכת רווחים בהקשר לכך, עלול לגרור את היחיד (ולעיתים את החברה המעסיקה שלו) למלכודות מס וביטוח לאומי כבדות, או למנוע ממנו הטבות מס.

 

ישי עציון, רו"ח, ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

מע"מ לישראלים לשעבר תושבי חוץ על שירותי רכב ומלונאות בישראל

מעודכן 2020

חוק מס ערך מוסף קובע כי עסקאות בישראל יתחייבו במס ערך מוסף, כיום שיעור המע"מ עומד על 17%. המוכר, או נותן השירות, יגבו את המס מהקונה ויעבירו את סכום המס אל שלטונות המע"מ.

מתוך מטרה להעלות את כדאיות יצוא, לרבות שירותי יצוא כגון מלונאות, נקבעו מספר סוגי עסקאות שיתחייבו במע"מ בשיעור אפס, לדוג' השכרת רכב לתיירים או שירותי לינה של תייר בבית מלון.

ישראלים לשעבר, אשר אין ספק כי כיום הם תושבי חוץ למרות שהם מחזיקים עדיין בדרכון ישראלי, והמגיעים לביקור בישראל, נדרשים לשלם מע"מ על שירותים שונים. זאת בעוד שתושבי חוץ "רגילים" אחרים, ללא דרכון ישראלי, אינם נדרשים לכך ולמרות שחוק מע"מ קובע שיעור אפס בעסקאות שונות עם תושבי חוץ.

הסיבה לכך היא כי בעסקאות של השכרת רכב ולינה בבית מלון, חוק מע"מ מגביל את ההטבה של שיעור אפס רק  בעד "תייר" ולא בעד "תושב חוץ". "תייר" מוגדר כמי שהוא אזרח זר, בעל דרכון זר, השוהה בישראל על פי אשרת ביקור, או אשרת מעבר, או דרכון דיפלומטי, או דרכון שירות, למעט אשרת ביקור לעבודה זמנית. לפיכך, מי שהוא בעל אזרחות ישראלית, גם אם הוא ומשפחתו מתגוררים דרך קבע בחו"ל שנים רבות ומגיעים מדי פעם לביקור בישראל, הוא אינו בגדר "תייר".

תוצאה זו מקוממת כיוון שמהותית ברור שכוונת החוק היא להיטיב עם עסקאות עם תושבי חוץ, המעודדים יצוא מישראל ומכניסים מטבע זר למדינה. לכן מה זה משנה אם תושב חוץ היה בעברו הרחוק תושב ישראל, ומסיבות כלשהן (אולי אפילו מסיבות ציוניות) לא ביטל את אזרחותו הישראלית. בעבר, ככל הנראה, שלטונות מע"מ נוכחו שתושבים ישראלים בעלי דרכון זר, מנצלים את ההטבה במע"מ. לפיכך שלטונות מע"מ החליטו על תיקון החוק והגבילו את ההטבה רק אם ברור שתושב החוץ כבר אינו עוד אזרח ישראלי. יוצא שכל ישראלי לשעבר שאין ספק בתושבות החוץ שלו כיום, "נענש" בתשלום מע"מ כי שמר בפינה חמה בליבו את דרכונו הישראלי.

 

לפיכך, חברות השכרת הרכב בישראל נדרשות לבדוק ששוכר הרכב נכנס לישראל עם הדרכון הזר כשהוא חתום ע"י משטרת הגבולות, ואף לבקש את כתובתו של השוכר בחו"ל. יתרה מכך, אף אם השכרת הרכב שולמה מראש ע"י סוכן בחו"ל, חברת השכרת הרכב מחויבת לדרוש את השלמת המע"מ בהתאם, משוכר הרכב או מהסוכן בחו"ל.

 

לגבי שירותים אחרים לתושבי חוץ, גם ישנם תנאים שונים לשיעור מע"מ אפס. למשל (1) שהשירות לא ניתן לגבי "נכס" המצוי בישראל ("נכס" מוגדר באופן רחב ביותר וכולל גם נכסים לא מוחשיים וזכויות שונות), (2) שתושב החוץ לא נהנה מהשירות הספציפי בעת שהותו בישראל, (3) ולא מדובר על שירות של עשיית הסכם עם תושב חוץ שגם תושב ישראל צד בהסכם זה. תנאים אלה גורמים לצורך בתכנוני מע"מ, בדומה לתכנוני מס הכנסה, על יחידים וחברות.

 

ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים.

 

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

הקטנת החבות במס הכנסה בישראל עקב קיזוז הוצאות מחוץ לישראל

מעודכן 2020

על פי רוב קו ההגנה הראשון של ישראלי המבצע רילוקיישן לחו"ל, יהיה שהוא הפך ל"תושב חוץ" כבר מעת עזיבתו לישראל: כמי שאינו "תושב ישראל" הוא לא יתחייב במס בישראל על הכנסות מחוצה לה.

קו הגנה שני עשוי להיות ניכוי הוצאות בחו"ל שיקזזו ההכנסה מחו"ל שלכאורה חייבת במס גם בישראל. מס הכנסה מאפשר לקזז הוצאות מתוך הכנסה שהושגה בחו"ל והחייבת במס בישראל. ההוצאות הללו תקפות גם לגבי נסיעה ארוכת טווח מישראל לחו"ל ("רילוקיישן"). כלומר, קיימים מצבים בהם גם אם מס הכנסה יטען שהיחיד הוא "תושב ישראל", עדיין לא תקום חבות מס עקב ניכוי הוצאות שיקזזו ההכנסה מחו"ל (ובנוסף זיכוי על מס ששולם בחו"ל על אותה הכנסה). התנאים הבסיסיים לניכוי ההוצאות הן שמדובר בהוצאות ששולמו על ידי הנישום (ולא על ידי המעביד למשל) וכן בתנאי ש"הנסיעה לחו"ל והשהייה שם היו הכרחיים לייצור ההכנסה".

 להלן בתמצית ההוצאות וסכומיהן שמותרות בניכוי, לשהייה ארוכת טווח (מעל 90 ימים בחו"ל) (הסכומים בדולרים של ארה"ב ומעודכנים לשנת 2020):

1.  כרטיס טיסה: במחלקת תיירים – 100% ממחיר הכרטיס, בטיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה – 100% ממחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה.

2. הוצאות לינה "עם קבלות" (לרבות לפי חוזה שכר דירה) – אך לא יותר מ-127 דולר ללינה.

3. הוצאות "אחרות" (הכוונה להוצאות אש"ל): אם נדרשו הוצאות בשל לינה – לא יותר מ-81 דולר ליום; אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה (למשל כי לנו אצל חברים או משפחה) – לא יותר מ-136 דולר ליום.

4.  שכירת רכב בחו"ל – הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ- 64 דולר ליום.

5. חינוך ילדים – (רק אם שהה הנישום בחו"ל תקופה רצופה העולה על 10 חדשים ובשל ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים), בסכום שלא יעלה על 725 דולר לחודש לכל ילד; מס הכנסה רשאי להתיר בניכוי הוצאות החינוך בסכום גבוה יותר, בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד.

 במדינות הבאות ניתן לנכות 125% מסכומי הוצאות הלינה והאש"ל הנ"ל: אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג קונג, טיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קאטר, קוריאה, קמרון, קנדה, שבדיה, שוויץ (ארה"ב בולטת בהעדרה).

נוסיף כי ניתן לדרוש ניכוי הוצאות נוספות, לפי מידת "היצירתיות" של הנישום ומייצגו.

 אולם יחד עם האמור לעיל חשוב מאד לזכור כי גם אם אין חבות מס בישראל על הכנסה רגילה של יחיד (עקב ניכוי הוצאות ו/או זיכוי על מס זר), עדיין חשוב לבחון ניתוק התושבות הישראלית לצורכי מס עקב חשיפות מס נוספות: השלמת ביטוח לאומי בישראל, חלוקת הרווח ממימוש אופציות למניות עובדים, זכאות ליהנות מזכויות במס הכנסה ל"תושב חוזר", החזקה מהותית בחברות בעלות פעילות ועוד. כל מקרה לפי נסיבותיו הוא.

ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים,

 ישי עציון, רואה חשבון

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

הקלות במס הכנסה בישראל לתושב חוץ

מעודכן 2020

המחוקק הישראלי העניק הקלות רבות במס הכנסה לתושבי חוץ. תושב חוץ עשוי להיות גם מי שהיה פעם ישראלי ועם הזמן נהייה תושב חוץ. להלן רשימה תמציתית של הקלות במס הכנסה לתושב חוץ:

1. הכנסות מהפרשי שער על הלוואה שנתן תושב חוץ, פטורות ממס בישראל (למעט הלוואה שנתן ע"י מפעל הקבע שלו בישראל).
2. הכנסות מדיבידנד או מריבית, על "נייר ערך" הנסחר בבורסה בתל אביב, שרכש במטבע חוץ, פטורות ממס בישראל, אלא אם כן קיבל בארץ מושבו הקלה ממסי כפל על הכנסה כאמור.
3. הכנסות מריבית, על אגרות חוב מסוימות (למשל אגרת "הבונדס"), פטורות ממס בישראל.
4. פטור קבוע ממס על רווח הון ממכירת ניירות ערך בחברה ישראלית פרטית, אם בעת הרכישה היה הרוכש תושב חוץ (גם אם לאחר מכן הפך לתושב ישראל) והרכישה התבצעה החל משנת 2009 ואילך.
5. פטור ממס בישראל על רווח הון במכירת מניה שהקצתה לו בשנת 2003 ואילך, בחברה שהייתה במועד ההקצאה "עתירת מחקר ופיתוח", כהגדרתה בפקודת מס הכנסה.
6. פטור ממס בישראל על רווח הון במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל, אלא אם כן מדובר ברווח הון ממפעל הקבע שלו בישראל.
7. פטור ממס בישראל על רווח הון במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל (בכפוף לתנאים מסוימים).
8. פטור ממס בישראל על רווח הון מעסקה עתידית (כפוף לתנאים מסוימים).
9. פטור ממס בישראל על רווח הון שהפיק באמצעות "קרן תושבי חוץ", בתנאים מסוימים.
10. פטור ממס בישראל על רווח הון שהפיק ממכירה או מפדיון של יחידה "בקרן נאמנות להשקעות חוץ" ובתנאים מסוימים.
11. פטור ממס בישראל על ריבית המשולמת לו על "פיקדון במטבע חוץ" (בפיקדון בנקאי או אצל החשב הכללי), בתנאים מסוימים.
12. "עיתונאי חוץ" או "ספורטאי חוץ" (כהגדרתם בפקודת מס הכנסה), ייהנו בישראל מהקלת מס מרחיקות לכת בשל הכנסות ממקורות אלו שהופקו בישראל.
13. באמנות מס שישראל חתומה עליהן, נקבעו הקלות מס למי שאינו תושב ישראל על סוגי הכנסות מסוימות, תלוי במדינה ובסוג ההכנסה.

 הקלות המס הרבות שהעניקה ישראל לתושבי חוץ מאפשרות כר נרחב לתכנוני מס, למשל עבור משפחות ישראליות אשר יש להן קרוב תושב חוץ. כמו כן, קביעת המעמד של תושב חוץ, מחדדת ביתר שאת את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות: מתי נישום (וגם בהקשר המתאים חברה), מחליף תושבות. שהרי השלכות המס הכבדות בשל כך משמעותיות הן לעת המעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס כבדה בישראל על הכנסות חו"ל), והן על מנת ליהנות מהטבות המס במעבר חזרה מתושבות חו"ל לתושבות ישראלית.

 ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

השכרת דירה בישראל והשלכות המס על ישראלים בחו"ל

מעודכן 2020

השכרת דירות למגורים בישראל פטורה ממס אך עד לסכום הקבוע בחוק (בשנת 2020עומדת התקרה על 5,100 ₪ לחודש). תקרת ההכנסה הפטורה מתייחסת לכל הכנסות של יחיד מכל הדירות שבבעלותו בישראל, ורק בעד השכרה למגורים. השכרה למגורים בישראל תהא פטורה גם מחובת תשלום ביטוח לאומי, (למי שעדיין נחשב תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי).

אם סך ההכנסות משכר דירה למגורים עולות על תקרת הפטור הנ"ל, רשאי המשכיר לבחור אחת מאלה:

• לשלם מס מחזור בשיעור של 10% על כל הכנסותיו משכר דירה, החל מהשקל הראשון, ללא אפשרות לניכוי הוצאות. במסלול זה חובה להעביר את המס בתוך 30 ימים מתום השנה. גם באפשרות זו קיים פטור מחובת תשלום ביטוח לאומי.
• להגיש דו"ח שנתי מפורט למס הכנסה על כל ההוצאות שניתנות לניכוי משכר הדירה, ולהתחייב במס בשיעור רגיל (לפחות 31%) על חלק ההכנסה החייב במס (לפי נוסחה מסוימת הקבועה בחוק). יש להניח שמס הכנסה גם ישלח פנקס מקדמות חודשי לתשלום על חשבון המס השנתי.

 כידוע, על פי שיטת המס בישראל, כל עוד יחיד נחשב ל"תושב ישראל", הוא חייב בהגשת דוחות מס בישראל (חוץ משכירים בישראל עד תקרת הכנסות מסוימת) ובהשלמת המס בהתאם. קריטריון מאד חשוב לבחינת "ניתוק התושבות" הישראלית, הוא האם היחיד השכיר את דירת המגורים שלו בישראל, בהשכרה אמיתית ארוכת טווח. לאור עליית מחירי שכר הדירה בישראל, יהיה על ישראלים ברילוקיישן המשכירים דירותיהם, לדעת כי בסבירות גבוהה שכר הדירה יתחייב במס. דהיינו, אם ברצונם ליהנות משיעור המס הנמוך של 10%, עליהם לדאוג שמישהו מטעמם יעביר את מקדמות המס בתוך 30 ימים מתום השנה, בכל פעם. רשות המיסים מאפשרת לשלם במועד מאוחר יותר בצירוף ריבית והצמדה.

אצל משכיר דירה ישראלי הנמצא בחו"ל, עלול הדבר להוות מלכודת מס. זאת כיוון שכך נוצר "קצה חוט" למס הכנסה לבחון באופן מקיף את תושבותו של אותו יחיד. במקרים מסוימים יכול מס הכנסה לטעון כי למרות השכרת דירת המגורים בישראל, היחיד לא שינה את תושבותו לצורכי מס ועל כן הוא בכלל חייב בדיווח בישראל על הכנסותיו מחוץ לישראל והשלמת המס בהתאם (ולאחר מכן גם ביטוח לאומי עלול לדרוש את חלקו בהתאם, על פי רוב ללא קיזוז מביטוח לאומי ששולם בחו"ל).

קביעת מעמד כתושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות: מתי יחיד מנתק תושבות לצורכי מס? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית. אי הקפדה על תכנון נאות והקפדה על כללי מס, עלולה לגרור חשיפות מס וביטוח הלאומי.

 ניתן לפנות אלי לשאלות נוספות ולבחינת מקרים ספציפיים.

 ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

השלכות מס לתושב ישראל המחזיק ב-LLC

מעודכן 2020

ישראלים רבים מבצעים פעילות בארצות הברית באמצעות החזקה בתאגיד מסוג LLC. בשנת 2004 פרסם מס הכנסה בישראל חוזר מקצועי לגבי השלכות המס בצורת פעילות זו, בעקבות הרפורמה במס. חוזר מקצועי זה תקף גם כיום.

לפי דיני המס בארה"ב, ברירת המחדל הקיימת ל- LLC היא התייחסות כאל גוף "שקוף" לצורכי מס, דהיינו הכנסתו נחשבת כהכנסת המחזיקים בו (בדומה לשותפות).

כיוון שאין התייחסות מיוחדת בחוקי המס בישראל, אזי משפטית בישראל ה- LLC נחשב כחברה רגילה, אשר הכנסותיה והפסדיה אינם משויכים למחזיקים בו. כלומר באופן משפטי נוצר מצב בו היחיד הישראלי שילם מס בארה"ב על הכנסות ה- LLC, כאשר ישראל אינה מייחסת הכנסות אלו אליו. בנוסף ישראל תטיל מס על משיכת הרווח מ- LLC (כמו במשיכת דיבידנד) ולא תזכה בשל המס ששילם בארה"ב, כי כאמור המס שולם על הכנסות ה- LLC  שהוא משפטית גוף נפרד מהיחיד המחזיק בו, מבחינת החוק בישראל.

כאמור בחוזר המקצועי הנ"ל, מס הכנסה מאפשר פתרון לעניין הזיכוי ממס זר, באופן שבו תאפשר ישראל זיכוי בשל המס ששולם בחו"ל, ובתנאי שהמחזיק ב- LLC ידווח על ההכנסה בישראל באופן שוטף.

 אם ה- LLC בחר להיחשב כ"שקוף" בארה"ב אזי מס הכנסה בישראל מבחין בין שני מקרים:

• כאשר השליטה והניהול על עסקי ה- LLC מופעלים בישראל, אזי התאגיד נחשב כתושב ישראל, ועליו לדווח באופן שוטף על הכנסותיו בישראל ולהתחייב במס חברות ישראלי רגיל. במקביל מס הכנסה יאפשר זיכוי שוטף בשל המס ששולם ע"י המחזיק ב- LLC כאילו שולם על ידי התאגיד עצמו. בעת חלוקת רווחים למחזיק ייראו בכך דיבידנד, החייב במס נוסף של 25% – 30% (תלוי בשיעור ההחזקה, ולעיתים בתוספת 3% "מס יסף").
• כאשר השליטה והניהול על עסקי ה-LLC אינם מופעלים בישראל, אזי (לרוב) התאגיד נחשב כתושב חוץ. מס הכנסה יאפשר למחזיק הישראלי לדווח בישראל על הכנסת ה- LLC באופן אישי (יחיד – כהכנסה רגילה עד שיעור מס שולי מקסימלי). במקביל יינתן זיכוי בשל המס הזר ששולם ע"י המחזיק. כמו כן בעת חלוקת רווחים למחזיק לא ייראו בכך דיבידנד ולא יחול חיוב במס נוסף.

בעת מכירת ההחזקות ב- LLC (או בעת פירוק) יחושב מס רווח ההון בישראל תוך התייחסות לרווחים אשר כבר התחייבו במס בישראל כך שהם יופחתו מהתמורה שקיבל בעת המכירה.

 נדגיש בנוסף את הנקודות הבאות:

• ההסדר המוצע יופעל רק אם הנישום ביקש להחיל עליו את ההסדר שנקבע לעיל, כבר בדוחות המוגשים לשנה הראשונה. לא ניתן יהיה לחזור מהבחירה בשנים הבאות.
• ההסדר הנ"ל לא יאפשר מסלול חיוב במס בשיעור  של 15% בגין הכנסת שכירות מקרקעין בחו"ל, כיוון שמסלול שיעור מס מופחת זה אפשרי רק למקרקעין המוחזקים בחו"ל ישירות בידי יחיד.
• כללי זיכוי מס ששולם בחו"ל כנגד המס בישראל הם מורכבים ביותר. האמור לעיל אינו בא לשנות את הכללים והמגבלות השונים הקבועים בחוק לעניין זיכוי ממס, אלא להוסיף את ההתייחסות הנדרשת לסוגיית ה-LLC.
• בעניין ה-LLC קיימות השלכות מס נוספות ואפשרויות לתכנוני מס, למי שהיה תושב ישראל ונהייה תושב חוץ, ולהפך. לפיכך קיימת חשיבות רבה לקביעת המעמד של תושב ישראל, תושב חוץ, תושב חוזר או עולה חדש, לצורכי מס. אי הקפדה על תכנון נאות יגרור חשיפות מס כבדות עם השלכות ביטוח לאומי. מן הראוי שלא להשאיר זאת ליד המקרה אלא לבצע עבודת הכנה מדוקדקת.

 ישי עציון, רואה חשבון

ishay@etsion.com

ניכוי מס בתשלומים מישראל לחו"ל

מעודכן 2020

ישראלים רבים, יחידים או עסקים, נתקלים לעיתים בדרישה של הבנקים הישראלים לנכות מס בעת העברת סכומים מישראל לחו"ל. דרישה זו באה בעקבות הוראה כללית של מס הכנסה על כי כל המשלם לתושב חוץ (לרבות בנק שבאמצעותו מועבר התשלום) חייב לנכות מס במקור בשיעור של 25%.

 

החובה בישראל לנכות מס בתשלום לתושב חוץ היא רק על הכנסה שחייבת במס בישראל. זאת להבדיל מהעברת תשלום לתושב ישראל "רגיל" המתחייב בניכוי מס, לאו דווקא אם מדובר בהכנסה חייבת מס. דוגמאות להעברת כספים לחו"ל שאינם מהווים הכנסה חייבת במס בישראל: רכישות נדל"ן בחו"ל, השקעות במניות חברה בחו"ל, הלוואות, תשלומים ליעוצים שנעשו רק בחו"ל, החזר הלוואות ללא ריבית הצמודות למטבע זר בלבד, ועוד.

 

הבנקים, שאינם מוכנים לקבל אחריות מתי תשלום לחו"ל חייב בניכוי מס בישראל ומתי לא, "נכנעים" לדרישת מס הכנסה ומתנים את העברת הסכום לחו"ל בניכוי המס. יתרה מכך, הבנקים גם אינם מוכנים לקבל אחריות על שעור מס מוקטן בהעברת תשלום לחו"ל, לפי ההוראות הקבועות באמונת מס בינלאומיות. אמנם ישנה רשימה סגורה של סוגי תשלומים שמס הכנסה אישר העברתם ללא ניכוי מס (ראה להלן). אולם מעבר לרשימה זו, גם אם ברור שלא מדובר בהכנסה חייבת במס בישראל, הבנקים שולחים את המשלם אל מס הכנסה על מנת שיוציא אישור על פטור מניכוי מס. במקרה כזה המשלם נדרש להטריח עצמו למס הכנסה ולגלות מידע (שאולי לא היה רוצה לגלות), או למצוא דרכים יצירתיות להעברת התשלום לחו"ל.

 

להלן רשימת תשלומים מישראל לחו"ל שמס הכנסה אישר לבנקים להעבירם ללא ניכוי מס, על סמך הצהרת המשלם ובהתבסס על אסמכתאות:

 

אם מדובר על מדינה איתה ישראל חתומה על "אמנת מס" – אזי ניתן להעביר תשלומים לחו"ל ללא ניכוי מס במקור בגין הפעולות הבאות: השקעה במניות "חבר בני אדם", השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים מוחשיים אחרים, מתן הלוואה לתושב חוץ, מתן הלוואת בעלים לחבר בני אדם, החזר קרן הלוואה, השקעה בזכויות בשותפות, רכישת אופציות, תוספת מימוש המשולמת במימוש אופציות.
ולכל המדינות ניתן להעביר תשלומים כדלקמן ללא ניכוי מס במקור: רכישת טובין מוחשיים, שירותי הובלה (יבשתיים, ימיים או אויריים) המבוצעים בשלמותם בחו"ל, שירותי נמל ואחסון בחו"ל, שרותי תיירות בחו"ל, שירותים שניתנו במלואם בחו"ל ע"י נותני שירותים עצמאיים בחו"ל בתנאי שהמשלם הצהיר כי המקבל לא שהה בישראל לענין ביצוע השירותים הללו וסך התשלום בגין שירותים אלה ע"י אותו משלם אינו עולה על 250,000$, החזר מקדמה ללקוח, אגרות לרישום פטנט, בדיקת תקנים, רישום חברות וכיוצ"ב לרשויות מוסמכות בחו"ל, תשלומי חובה לרשויות שלטוניות בחו"ל, דמי מנוי לכתבי עת בחו"ל, דמי חבר לארגון בינלאומי, דמי השתתפות בתערוכה בחו"ל, הוצאות פרסום בחו"ל, דמי השתתפות במכרזים בחו"ל, שכר לימוד למוסדות חינוך בחו"ל, דמי שכירות לצרכים פרטיים, תמורה מעסקת מקרקעין בישראל כאשר קיים אישור ממנהל מס שבח על תשלום מלוא המס בישראל או פטור ממנו, רכישת זכויות סוציאליות בחו"ל, עזבונות, דמי מזונות, מתנות ותמיכות לקרובי משפחה, טיפול רפואי בחו"ל, תמורה ממכירת נייר ערך נסחר בישראל, תמורה בעד רכישת נייר ערך בחו"ל, תמורה בעד מכירת רכב פרטי בבעלות יחיד ועוד.

 

ישראל חתומה מול כ- 50 מדינות על אמנות מס. אמנות אלו – בהיותן דין ספציפי – גוברות על הדין הכללי. לפיכך, גם אם התשלום מישראל לחו"ל חייב בניכוי מס במקור לפי הדין הכללי, יש לבדוק באמנת המס הרלוונטית שמא במקרה הספציפי ישנו מקום להפחתה בניכוי המס במקור. בעיקר הדברים נכונים לגבי התשלומים: דיבידנד, ריבית, תמלוגים, ורווחי הון על מכירת נכסים.

 

קבלת אישור ממס הכנסה על פטור מניכוי מס במקור עשויה להתארך זמן רב וכרוכה בטרחה ביורוקרטית. לא פעם נוצרות הזדמנויות עסקיות בהן העברה מיידית של התשלום לחו"ל היא תנאי הכרחי לקיום עסקה. פניה לא מתאימה למס הכנסה, ללא ליווי מקצועי מתאים, עלולה לגרום למשלם להיחשף למלכודות מס שכלל אינו מודע להם. אמנם ניתן לפנות בבקשה להחזר סכומי כסף שהועברו למס הכנסה שלא לצורך, אולם פניה כזו עלולה לגרור בדיקות מקיפות וכניסה אל מלכודת מס שעדיף היה, בליווי מקצועי מתאים, להימנע מהן מראש.

ישי עציון, רו"ח  ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

נאמנות כמכשיר לתכנון מס לישראלים בחו"ל, תושבים חוזרים ועולים חדשים

מעודכן 2020

משנת 2006 נקבעו בישראל הוראות מיסוי מורכבות לגבי נאמנויות. קשה במאמר קצר להסביר את מורכבותן אך ננסה להדגים אפשרויות לחסוך מס רב באמצעותן מחד, ואת מלכודות המס שלהן מאידך.

מס הכנסה מבחין בין ארבעה סוגי נאמנויות, כדלקמן. סיווג הנאמנויות נקבע לפי "התושבות" של יוצר הנאמנות ושל הנהנה ממנה, הן במועד יצירת הנאמנות, והן בשנת המס השוטפת (ולכן יש לבחון כל שנה מחדש). החייב במס יהיה הנאמן, אך חבות המס תיקבע או לפי יוצר הנאמנות, או לפי הנהנה, בהתאם לסוג הנאמנות. החבות במס אינה תלויה בחלוקת ההכנסות לנהנים בנאמנות. ככלל יחולו בנאמנות שיעורי מס רגילים מירביים של יחיד תושב ישראל על הכנסה רגילה, ושיעורי מס מיוחדים המוטלים על הכנסות מיוחדות (ריבית, דיבידנד, רווחי הון). הפסדים בנאמנות אינם ניתנים לקיזוז מהכנסת יוצר הנאמנות או הנהנה ממנה (וכך גם ההפך לגבי רווחים בנאמנות והפסדים אצל יוצר הנאמנות והנהנה). חוב מס סופי אצל הנאמן, ניתן יהיה לגבותו גם מהנהנים בעת חלוקת נכסי הנאמנות.

§         נאמנות "תושבי ישראל": זוהי נאמנות שהיא "ברירת המחדל": כלומר כאשר הנאמנות הנבחנת אינה כל אחד משאר סוגי הנאמנויות. אם יוצר הנאמנות הוא תושב ישראל אזי נאמנות זו גם תיחשב כתושבת ישראל ותתחייב במס בישראל. העברת נכסים לנאמנות היא ארוע מכירה החייב במס, כמו גם פירות נכסי הנאמנות. קיימת חובת דיווח מלאה על הכנסה בישראל או מחוצה לה.

§         נאמנות "יוצר תושב חוץ": במועד יצירתה וגם בשנת המס השוטפת, כל יוצריה הם תושבי חוץ. נאמנות זו נחשבת כ"תושבת חוץ" והכנסותיה מחוץ לישראל לא תחויבנה במס בישראל. הנאמן נכנס לנעלי יוצר הנאמנות ומתחייב במס כתושב חוץ.

§         נאמנות "נהנה תושב חוץ": יוצר אחד לפחות בה הוא תושב ישראל  וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ. הנאמן נכנס לנעלי הנהנה בנאמנות ומתחייב במס כיחיד תושב חוץ. אם הנהנה היה לתושב ישראל אזי תחולנה ההטבות במס לעולה חדש.

§         נאמנות "לפי צוואה": נוצרה לפי צוואה וכל יוצריה הם המצווים שהיו במועד פטירתם תושבי ישראל. הקניה לנאמן וחלוקה לנהנה בנאמנות זו לא תיחשב כמכירה ולא תהווה אירוע מס.

 

להלן שתי דוגמאות פרקטיות:

סבא תושב חוץ העניק נכסים בחו"ל לנכדתו תושבת חוץ. לאחר תחילת שנת 2006 הנכדה עלתה לישראל ונהייתה תושבת ישראל, ומקבלת הכנסות מהנאמנות: בתחילה זוהי נאמנות "יוצר תושב חוץ". כלומר הנאמנות תחשב כתושבת חוץ והכנסת הנאמן תחשב כהכנסת תושב חוץ שלא חייבת במס בישראל.
כאשר הנכדה נעשתה תושבת ישראל אזי הנאמנות הפכה להיות "נאמנות תושבי ישראל". אולם ההכנסה מנכסי הנאמנות מיוחסת ליוצר שהוא תושב חוץ, כלומר: אם מדובר בנכסים בחו"ל, אזי אלו הכנסות חוץ שלא חייבות בכלל בישראל. ואם מדובר בנכסים בישראל אזי הכנסות מנכסים אלה יהיו חייבים במס בדומה לנכסים בישראל של תושב חוץ. אילו העברת נכסים ע"י תושב חוץ אל תושב ישראל היתה נעשית למשל בדרך של צוואה, אזי מהלך זה יגרור חבות מס מיידית על ההכנסה מהנכסים ולעיתים אף חבות במס בעת מכירת הנכסים עצמם. לעומת זאת, העברת נכסים ע"י תושב החוץ לנאמנות "יוצר תושב חוץ" תאפשר אי חבות במס בישראל על ההכנסות השוטפות למשך כל התקופה שבה מצויים הנכסים בנאמנות ועל ההכנסות ממכירת הנכסים עצמם. בתכנון מס זה התאפשר להכנסה בחו"ל להימנע מחיוב במס בישראל.

דוגמא שניה: כמו בדוגמא הקודמת, אבל הסבא עלה לישראל ונהייה תושב ישראל: עתה הנאמנות הפכה להיות "נאמנות תושבי ישראל" לאחר שהיוצר (כלומר הסבא) הפך להיות תושב ישראל. במקרה זה תחולנה תקופות הפטור ממס מהכנסות מנכסים בחו"ל כמו עולה חדש ותושב חוזר (5 שנים על הכנסות פסיביות, 10 שנים פטור ממס על רווח הון, לנכסים שנרכשו כתושב חוץ).

 

נקבעו בחוק הגדרות מפורטות מאד, עם הוראות מיסוי שונות וחובות דיווח. נדגיש גם כי קיימות סכנות של מלכודות לכפל מס ואי זיכוי על מס ששולם בחו"ל. היות ומדובר בנושא מורכב מאד הכולל הוראות רבות שברובן טרם לובנו די הצורך, על אחת כמה וכמה בהקשר למיסוי ישראלים בחו"ל, אזי המלצתנו היא לבחון היטב כל מקרה לגופו ולשקול פניה למס הכנסה בבקשה לאישור מראש של סטטוס הנאמנות ובכך למנוע מלכודות מס ככל הניתן.

 

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com

 יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

סנקציית תקופת המתנה לתושבים חוזרים לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי ומשמעותן במס הכנסה

מעודכן 2020

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע סנקציה בשם "תקופת ההמתנה" לזכאות לקבלת שירותי ביטוח בריאות ממלכתי עבור תושבים חוזרים, ואפשרות תשלום עבור פדיון סנקציה זו (תוך התחשבות קיימת גם התחשבות בתושבים חוזרים המרבים לנסוע לחו”ל בשל עיסוקם המקצועי).

במה דברים אמורים? ישראלי לשעבר ששהה בחו”ל, ולא שילם ביטוח לאומי למעלה משנתיים, לא יהיה זכאי בשובו לישראל לביטוח בריאות ממלכתי ולא לשירותי קופות החולים, אלא לאחר תום תקופת המתנה (או לאחר פידיון תקופת ההמתנה). תקופת ההמתנה נקבעה כך שעבור כל שנה בה שלא שולמו דמי ביטוח הבריאות חייב התושב החוזר בחודש המתנה כאשר תקופת ההמתנה המקסימלית עומדת על 6 חודשים והמינימלית היא חודשיים.

 

ניתן לפדות את תקופת ההמתנה האמורה בתשלום מיוחד של כ-12,000 ₪ (נכון לשנת 2020). ישנה אפשרות לפרוס את התשלום ל- 6 חודשים, לכל אחד מבין בני זוג שלא שמר על זכויותיו בביטוח לאומי. עם זאת, במהלך השנה הראשונה לשהותו של היחיד בישראל, לא יהיה זכאי התושב/ת החוזר/ת לטיפולי פוריות וטיפולים רפואיים מיוחדים בחו”ל.

אם בחר תושב חוזר שלא לפדות את "תקופת ההמתנה", יהיה עליו לשהות בארץ לפחות 25 ימים בחודש בתקופת ההמתנה בכדי להיות זכאי בתום התקופה לביטוח בריאות. נקבע גם כי אם עיסוקו של אדם מחייב אותו לשהות בארץ פחות מ-25 ימים בחודש בתקופת ההמתנה (למשל, עבודה בחברה המחייבת נסיעות מרובות), בכל זאת יהיה זכאי בתום התקופה לביטוח בריאות, זאת לאחר פניה מסודרת למוסד לביטוח לאומי. אפשרות דומה קיימת גם לגבי מי שנדרש לטיפולים רפואיים מחוץ לישראל.

כידוע, לעיתים קרובות מס הכנסה מייחס חשיבות לתשלום דמי ביטוח לאומי, לפחות בשנת הרילוקיישן מישראל חבות במס בישראל. לעיתים המשך תשלום ביטוח לאומי עלול לגרור קביעת "תושבות ישראלית לצורכי מס" גם לאחר המעבר לחו"ל, ובעקבות כך דיווחי מס בישראל על ההכנסות מחוץ לישראל, והשלמת המס בהתאם. כך שעלולה להיות כאן דילמה: מצד אחד קיים הרצון לשמור על זכאות לקבלת שירותי בריאות ממלכתי בישראל ולהימנע מסנקציה של תקופת ההמתנה. מצד שני המשך תשלום ביטוח לאומי בעת שהייה בחו"ל עלול לגרור קביעה כי היחיד שומר עדיין על תושבותו הישראלית לצורכי מס הכנסה בישראל, ולכן עליו לדווח בישראל על הכנסותיו בחו"ל.

כל מקרה הוא לגופו, וכל יחיד ישראלי צריך להחליט לפי נסיבותיו האישיות. עצתי היא שכל פעולה ואפילו מילוי טפסים מול שלטונות המס והביטוח הלאומי, יעשו בליווי ייעוץ מקצועי מתאים על מנת להימנע ממלכודות מס וביטוח לאומי, שלעיתים היחיד כלל אינו מעלה על דעתו.

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

* ישי עציון, רו"ח , יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

הקלות במס הכנסה לתושבים חוזרים ועולים חדשים

מעודכן 2020.  

בחודש ספטמבר 2008, ולכבוד שנת ה- 60 למדינת ישראל, אישרה הכנסת שורת הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, במטרה לעודד הגירה לישראל. הקלות המס החדשות רלוונטיות רק לאוכלוסיה הבאה:

1.       עולים חדשים.

2.       תושב חוזר ששהה מחוץ לישראל 10 שנים לפחות מהמועד שעזב (תושב חוזר "ותיק").

3.       בשנים 2007, 2008 ו- 2009 בלבד – גם תושב חוזר ששהה מחוץ לישראל 5 שנים לפחות, במידה והוא נחשב "תושב חוץ" ביום 1 בינואר 2007.

בכל מקרה ההטבות אינן חלות לגבי פעילות ישראלית או השקעות בנכסים ישראלים אלא רק על הכנסות "שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל".

 

להלן תמצית הקלות המס החדשות לסוגי אוכלוסיה הנ"ל:

1.       עד שנת 2006 החוק פטר ממס בישראל במשך 5 שנים, הכנסות "פסיביות" (ריבית, דיבידנד, שכר דירה, קצבה, דמי שכירות) לעולים חדשים ותושבים חוזרים. החל משנת 2007 נקבע כי לאוכלוסייה שציינתי לעיל יאריכו את תקופת הפטור ממס ל- 10 שנים, וגם על נכסים חדשים שירכשו בחו"ל (למשל ניירות ערך סחירים חדשים בחשבון בנק בחו"ל). תושבים חוזרים "רגילים", ימשיכו להסתפק רק ב- 5 שנות פטור ממס בישראל, ורק על נכסים שרכשו לפני חזרתם לישראל. הטבה מסוימת כן ניתנה כאן לתושב חוזר "רגיל": הפטור ממס על שיחלוף ניירות ערך סחירים בלבד, ישמר כל עוד ניירות הערך החדשים הם באותו חשבון במוסד בנקאי.

2.       עד שנת 2006 החוק פטר ממס עולה חדש בלבד במשך 4 שנים, את הכנסותיו מעסק שהתקיים 5 שנים לפחות לפני הגעתו לישראל. החל משנת 2007 נקבע כי כל האוכלוסייה הנ"ל תזכה לפטור ממס, תוך הארכת תקופת הפטור ל- 10 שנים, ואף יחילו את הפטור גם על משכורות ועסקים בחו"ל. כלומר, משפחה מהאוכלוסייה הרלוונטית הנ"ל יכולה לחזור להתגורר בישראל וליהנות מפטור ממס על משכורות שימשיכו לקבל מחו"ל.
יחד עם זאת חשוב להדגיש שוב כי הפטור ממס יחול רק לגבי הכנסה שהופקה בחו"ל, ולא בישראל.

3.       חברות הרשומות בחו"ל, ואשר "נשלטות ומנוהלות" מישראל, נחשבות גם הן כ"תושב ישראל" וחייבות על כן בדיווח בישראל ובהשלמת המס בהתאם. החל משנת 2007 נקבע כי חברות בשליטת סוגי האוכלוסייה הנ"ל לא תהיינה חייבות בדיווח בישראל, כל עוד התושב החוזר, או העולה החדש, נהנים מהפטורים הנ"ל ממיסים בישראל, ובכפוף לכך שהכנסות החברה בחו"ל אינן מופקות בישראל. כך ניתן יהיה לפעול בפטור ממס בישראל, באמצעות חברה בחו"ל שהוקמה עוד בתקופת "תושבות החוץ".

4.       עד שנת 2006 נקבעה חובת דיווח בדו"ח המס השנתי, לעולה חדש ולתושב חוזר על הכנסותיהם בחו"ל, גם אם ההכנסות הללו פטורות ממס. החל משנת 2007 נקבע לאוכלוסייה הנ"ל פטור מלא מדיווח על ההכנסות בחו"ל הפטורות ממס בישראל, ללא סייגים. כלומר, לא תהיה קיימת סיבה לרתיעה פסיכולוגית, ולא לחובה ביורוקרטית לאיסוף מסמכים על ההכנסות בחו"ל שבמילא פטורות ממס בישראל.

5.       החל משנת 2007 נקבע לאוכלוסייה הנ"ל "תקופת הסתגלות" בת שנה אחת ממועד הגעתו ארצה של היחיד, אשר בה לבקשתו לא יחשב "תושב ישראל" לצורכי מס הכנסה. לאחר מכן הוא יוכל לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום תושבותו לצורכי מס, החלטה הכרוכה פעמים רבות בשיקולים כלכליים מהותיים.

ההטבות הללו בהחלט עשויות להיות אטרקטיביות לרבים מהתושבים החוזרים ולעולים חדשים. יתרה מכך, התיקון הנ"ל פותח פתח לתכנוני מס מעניינים אשר יעצימו את האפשרויות הגלומות בהן.

מאידך יש לזכור כי לעיתים קרובות בפרקטיקה מתברר כי חקיקה מיטיבה בכנסת – תיבחן בקשיחות במס הכנסה. המלצתי היא לקבל יעוץ מס מראש לגבי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, על מנת לנצל היטב את יתרונות המס והביטוח הלאומי ולהימנע ממלכודות כואבות.

 

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

תשלומי ביטוח לאומי על ידי ישראלים בחו"ל

מעודכן  2020

אחד מהנושאים שמטרידים ישראלים בחו"ל הוא ההוראה בחוק ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי לפיה מי שחדל להיות תושב ישראל וחוזר לאחר מכן לארץ, יהיה חייב ב"תקופת המתנה" עד לקבלת השירותים הרפואיים בארץ.  הוראה זו תקפה גם לגבי מי ששהה בחו"ל שנתיים ויותר ופיגר בתשלום לביטוח לאומי במשך תקופה של 12 חודשים לפחות. מסיבה זו יש המשלמים את דמי הביטוח המינימליים ( 177 ₪ לחודש נכון לשנת 2020) אך בכך מגבירים, במידת מה, את הסיכון לקביעת תושבות ישראלית לצורכי מס הכנסה.

הסנקציה של "תקופת ההמתנה" עומדת על חודש לכל שנת היעדרות מן הארץ. תקופת ההמתנה המינימלית היא לחודשיים והתקופה המקסימלית היא 6 חודשים.

ניתן לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום לביטוח לאומי בסכום של 12,000 ₪ (נכון לשנת 2020, ניתן גם לשלמה ב- 6 תשלומים חודשים שווים), ובכך ליהנות מיידית מקבלת שירותים כמעט מלאים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובתנאי שהיחיד חזר להיות תושב ישראל. התשלום הנ"ל אינו תלוי באורך תקופת השהייה בחו"ל. לעיתים למשרד הקליטה ישנן תכניות להחזר הסכום ששולם לביטוח לאומי, כפוף לתנאים שונים (ובנוסף  לתמריצים שונים נוספים). החזר התשלום המיוחד יתבצע ע"י משרד הקליטה לאחר פדיון תקופת ההמתנה או לאחר תום 6 החודשים הנ"ל, עם קבלת אישור תושבות ישראלית מביטוח לאומי ועם הצגת האישור על התשלום.

 

כידוע שיטת המס בישראל הינה "פרסונלית", משמע – כל עוד היחיד הינו "תושב ישראל", הוא נדרש לדווח למס הכנסה בישראל ובהתאם להתחייב במס על הכנסותיו מכל מקורות ההכנסה שלו ברחבי העולם. על מנת להיחשב "תושב חוץ", מס הכנסה מקפיד על קיום רשימת קריטריונים ארוכה אשר בוחנת את "ניתוק התושבות" והעברת "מרכז החיים" של היחיד מישראל לחו"ל. אחד מהנושאים שמס הכנסה בודק, הוא הכיצד דיווח אותו יחיד על תושבותו לצורכי ביטוח לאומי. ברור שניתוק התושבות לצורך ביטוח לאומי מחזק במידה מסוימת את טענת ניתוק התושבות לצורך מס הכנסה (אם כי אדגיש כי זהו רק קריטריון אחד מני רבים, ומס הכנסה אינו מחויב בהכרח לקביעת התושבות לפי חוק ביטוח לאומי).

המהלך של ניתוק תושבות ישראלית בביטוח לאומי – מלווה בחשש מוצדק לגבי סנקציית "תקופת ההמתנה" שציינתי לעיל. עם צמצום משמעותי של סנקציה זו, יהיה קל יותר ליחיד לשקול את ניתוק תושבותו בביטוח לאומי (ובכך להגביר במידת מה את ניתוק תושבותו למס הכנסה), שהרי הרבה מ"העוקץ" שבסנקציית "תקופת ההמתנה" – למעשה נוטרל. יחד עם זאת, אדגיש כי תמיד קריטריון הבריאות חשוב יותר, ותמיד יש לוודא רצף כיסוי ביטוח בריאות הולם, כל אחד לפי נסיבותיו הוא.

 

ההקלה בסנקציות בביטוח לאומי, משתלבת עם שורת ההקלות במס הכנסה לעולים חדשים ותושבים חוזרים, כפי שחוקקה הכנסת בשנים האחרונות (ראו מאמרים שלי בנושא זה).  מאידך יש לזכור כי לעיתים קרובות בפרקטיקה מתברר כי חקיקה מיטיבה בכנסת – תיבחן בקשיחות במס הכנסה ובביטוח לאומי. כשם שישנם יתרונות מס ויתרונות ביטוח לאומי, קיימות גם מלכודות רבות. המלצתי היא לקבל יעוץ מס מראש לגבי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, על מנת לנצל היטב את יתרונות המס והביטוח הלאומי ולהימנע ממלכודות כואבות.

 

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

שיקולי מס ומלכודות במימוש מניות ואופציות למניות עובדים ישראלים בעת רילוקיישן

 

מעודכן 2020

במעבר ממשטר מס במדינה אחת למשטר מס במדינה אחרת עלולות להיווצר מלכודות מס וביטוח לאומי, עקב הוראות שונות שאינן מתואמות בין המדינות. קיימות הוראות לגבי חלוקת הכנסה בין מדינות וזיכוי בשל תשלום מס במדינה האחרת. אולם, הוראות אלו מותנות בתנאים שונים. אי עמידה בתנאים שונים שנקבעו, ו/או שרירות לב של מס הכנסה, עלולים להכניס את משלם המס למלכודות "כואבות".

במיוחד יש לתת את הדעת למימושי מניות ואופציות למניות, מסיבות רבות. גם אם סיבה זו או אחרת אינה רלוונטית לעובד, עדיין סיבות אחרות מספיקות לשם נקיטת זהירות. להלן דוגמאות לסיבות כאלו:

     מדובר פעמים רבות בסכומים נאים ביותר, מעבר למשכורות. השפעת המס לכן היא רבה.

     מס הכנסה מחלק באופן ליניארי את הרווח ממימוש האופציות בין ישראל לחו"ל, לפי תקופת ההחזקה באופציות בישראל ובחו"ל. נקודת החתך נקבעת לפי מועד ניתוק התושבות. אי הקפדה על ניתוק נכון של תושבות, עלול לגרור חיוב במס בישראל גם על תקופת צבירת הרווח בחו"ל, כאשר במקביל גם המדינה האחרת תרצה לחייב במס את ההכנסות הללו. כלומר, היחיד עלול להישחק בין שתי מדינות שכל אחת מהן תרצה לחייב במס קודם אצלה, ושהמדינה האחרת היא זו שתאפשר את הזיכוי במס שכבר שולם.

     מעבידים רבים העניקו אופציות למניות לעובדיהן במסלול המחייב "נאמן" אשר יחזיק באופציות עד מימושן. הנאמן לא ישחרר את האופציות, או הכסף במימושן, כל עוד לא שולם המס בישראל, על כל הרווח. אם העובד רוצה להפחית את המס הישראלי, בשל חלק הרווח שלדעתו שייך לחו"ל, הוא מוזמן לפנות למס הכנסה ולבקש הפחתת מס בהתאם. או אז, כל נושא "ניתוק התושבות" לצורכי מס יבחן על כל הכנסות העובד, מכל המקורות, בכל העולם. הנאמן גם מדווח למס הכנסה מדי שנה על החזקת האופציות, על עזיבת העובד את החברה ויציאה לרילוקיישן. כלומר, האופציות מהוות "קצה חוט" שיוביל בעתיד להתנהלות כזו או אחרת מול מס הכנסה.

     בארצות הברית קיים מיסוי פדראלי וברוב המדינות גם מיסוי מדינתי. בעוד שברמה הפדראלית קיימות הוראות לחלוקת הרווח ממימוש האופציות וזיכוי על מס ששולם בחו"ל, הרי ברמה המדינתית אין הוראות כאלו. כל הרווח ממימוש האופציות עלול להתחייב במס מדינתי בארה"ב, גם אם חלקו נצבר מחוץ לה.

     תקופת "ההתיישנות" של דוחות המס בארה"ב היא קצרה יותר מזו של ישראל. עובד שקיבל אופציות בישראל, מימשן בארה"ב, שילם מס שם ולא דיווח לגבי החלק המגיע לישראל, עלול להיות במצב של כפל מס אמיתי בו ישראל תדרוש את החלק המגיע לה, ללא יכולת לתקן את דוחות המס שלו בארה"ב עקב התיישנותן.

     בניגוד להכנסה ממשכורת חודשית שוטפת בה מדובר על תקופת עבודה ברורה, הרי זמן הבשלת האופציות מתרחש על פני תקופה ארוכה. עובדים נוהגים להחזיק את האופציות גם לאחר תום תקופת ההבשלה. ואם מדובר על כמה סדרות של הענקות אופציות, הרי המורכבות תגבר עקב שינויים שונים בנסיבות של העובד במהלך השנים.

     בשנים האחרונות חלו שינוים רבים במיסוי אופציות למניות בישראל, הן ברמת החוק והן ברמת הסדרים שונים ומשונים של שלטונות המס. עקב אופי האופציות שתקופת הבשלתן והחזקתן היא על פני שנים רבות, אזי על העובד עשויות לחול הוראות מיסוי שונות על סוגי אופציות שונות שהוענקו לו.

     לעיתים מתווסף גם נטל תשלום ביטוח לאומי בישראל על הרווח ממימוש האופציות.

     הסוגיות להלן תקפות בהתאמה גם לקבלת אופציות בחו"ל ומימושן בישראל.

 

למקרים הנ"ל קיימים פתרונות ואפשרויות לתכנוני מס שימנעו או יקלו על המלכודות. בתכנון נבון ניתן בתהליך הרילוקיישן אף לנצל יתרונות מס ויתרונות ביטוח לאומי. כל מקרה לפי נסיבותיו הוא.

 

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

הקטנת המס בישראל על מימוש מניות ואופציות למניות עובדים בעת רילוקיישן

מעודכן 2020

הגאות שהתרחשה בעבר ותתחדש בעתיד בבורסות בעולם, בעיקר בבורסת נאסד"ק, הביאה מחדש לחיובי מס ישראלי גבוה על עובדים, בעיקר בתחום ההיי-טק,  שמימשו ו/או יממשו אופציות למניות. עובדים בתחום ההיי-טק מאופיינים פעמים רבות בניידות גבוהה, כך גם במהלך תקופת הבשלת האופציות (Vesting) שהוענקו להם.
מס הכנסה בישראל מוכן שלא לחייב את הרווח מימוש האופציות שניתן לייחסו לחלק מתקופת ההחזקה שהתרחשה בהיות העובד תושב חוץ. כלומר, ניתן להגיע במקרים רבים להסדרים עם מס הכנסה בישראל על הפחתה מאד משמעותית לגבי מקבלי אופציות ששהו בחו"ל בתקופה הרלבנטית, כל מקרה לפי נסיבותיו.

לפיכך מומלץ לעובד שקיבל אופציות למניות, לבצע בדיקת פוטנציאל החזר המס הישראלי בין אם מימש בעבר, או יממש, אופציות למניות, אם לפחות חלק מתקופת ההחזקה של האופציות התרחשה, או תתרחש, בעת שהותו של העובד בחו"ל, כתושב שם.

על פי מס הכנסה מי שחדל להיות תושב ישראל, יחול לגביו "מס יציאה". כלומר, כל  נכסיו ייחשבו כנמכרו ביום שלפני שחדל להיות תושב ישראל. כשמדובר בנכסים החייבים במס (כגון אופציות למניות עובדים) אזי עלולה לקום לכאורה חבות במס, בשל הוראה זו של "מס יציאה", על "חלק הרווח החייב במס". חלק זה יחושב באופן ליניארי, לפי תקופת ההחזקה בנכס (או תקופת ה- Vesting) בישראל ובחו"ל, גם אם אפשר לקבוע שווי מדויק לנכס לתאריך היציאה מהגדרת תושבות ישראלית. תשלום המס בשל שינוי התושבות ו"מס היציאה" ניתן לדחייה עד למועד מימוש הנכס (ללא מגבלת זמן). אם הנכס מוחזק ע"י נאמן (כמו רוב מקרי האופציות לעובדים), אזי יש למס הכנסה היכולת לכפות את תשלום המס.

תשומת הלב מופנית לכך כי ארוע המס בישראל אינו יוצר עלות בסיס חדשה גבוהה יותר לצרכי מס – במדינת התושבות החדשה. כמו כן יש לוודא כיצד יימנע כפל מיסוי אם יוטל מס ישראלי בעת מימוש הנכס, בנוסף למס של מדינת המושב החדשה של העובד. לעיתים כדאי לשקול דחיית מועד קבלת אופציות עד לאחר עזיבת העובד את ישראל, על מנת להימנע מחשיפה כבדה למס ישראלי.

על פי לשון החוק כיום, אין קביעה כי עזיבת עובד (לרבות לחו"ל) את החברה המעבידה שלו ממנה קיבל אופציות למניות – הינה אירוע מס על האופציות. אולם מי שמשמש כנאמן לאופציות, או גם החברה עצמה, ידווחו למס הכנסה, על עזיבת העובד. דיווח זה יוצר "קצה חוט" באמצעותו מס הכנסה עלול להגיע לבדיקה מקיפה על מצב המס של העובד, לרבות על הכנסותיו מחוץ לישראל.

חשוב מאד לזכור שקודם לפניה למס הכנסה, יש לבצע בדיקה מעמיקה על תוצאת החזר המס. זאת כיוון שבהליך רילוקיישן של יחיד ישנן מלכודות מס רבות ומלכודות ביטוח לאומי, כמו גם מקום לתכנוני מס רבים. מצד אחד נפתח חלון ההזדמנויות להפחתת מס משמעותית. מצד שני נוצרות גם מלכודות. תכנוני המס והמלכודות מתעצמים מאד כאמור כאשר מעורבות בכך אופציות למניות בסכומים משמעותיים.

 

ניתן לפנות אלי לבחינת מקרים ספציפיים.

ישי עציון, רו"ח

ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

חמש מלכודות לישראלים בחו"ל שלא ניתקו תושבות לצורכי מס

מעודכן 2020

שיטת המס הנהוגה בישראל הינה "פרסונלית". משמע, כל עוד היחיד שומר על תושבות (להבדיל מ"אזרחות") ישראלית לצורכי מס, אזי הוא נדרש לדווח על הכנסותיו בכל העולם, מכל מקורות ההכנסה, תיהנה אשר תיהנה. במאמר זה אציין את חמש המלכודות השכיחות למי שלא ידע לנתק את תושבותו לצורכי מס, כפי שמס הכנסה מצפה לניתוק תושבות, כלומר – יחשב ל"תושב ישראל" למרות ששהה בחו"ל:

1. דוחות שנתיים למס הכנסה:
   תושב ישראל המפיק הכנסה בחו"ל, נדרש להגיש דו"ח למס הכנסה בישראל ולשלם את המס בהתאם. אמנם ניתן לנכות הוצאות מסוימות, וניתן להזדכות על מיסים ששולמו בחו"ל (אם כי לא תמיד באופן מלא), אולם ברור שהמלכודת הראשונה תהיה עצם החובה והטרחה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה (ולעיתים בעקבות כך גם רצף ארוך של אירועים כגון הצהרת הון, מקדמות למס ודיווחים שונים ומשונים).
2. דיווח וחבות בביטוח לאומי:
   בסבירות גבוהה עלול היחיד גם להיחשב תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי, וידרש לשלם דמי ביטוח (ובנוסף ביטוח בריאות ממלכתי) על הכנסותיו בחו"ל, בהתאם לנסיבות. שילם היחיד ביטוח לאומי בחו"ל, הוא לא יוכל (ברוב המוחלט של המקרים) להתקזז מול תשלומי ביטוח לאומי בישראל, ובוודאי לא מול תשלומי ביטוח בריאות ממלכתי. מסיבה זו, לעיתים "המכה" של כפל ביטוח לאומי עלולה לכאוב הרבה יותר ממס הכנסה.
3. "מס יציאה" (או "מס עזיבה"):
   החוק מחייב את מי שהינו בעל נכסים פיננסים, או נכסי נדל"ן בחו"ל, לשלם למס הכנסה בישראל את המס על חלק הרווח השייך לישראל, גם אם מימוש הרווח התרחש כשהיחיד כבר תושב חוץ. במקרים רבים הדבר בא לידי ביטוי במימוש אופציות למניות שעובדים שקיבלו בישראל ומימשו בחו"ל (ואגב – בהתאם גם בחזרה לישראל). חלוקת הרווח בין זה המתחייב במס בישראל לבין זה הפטור, מחושבת באופן ליניארי לפי תקופת ההחזקה, עד יום ניתוק התושבות הישראלית. אולם זו בדיוק השאלה: מתי הוא יום זה? לא בהכרח היום שבו היחיד נסע לחו"ל. יתרה מכך, כשמדובר באופציות למניות המוחזקות על ידי "נאמן" ישראלי, אזי הנאמן ינכה את המס על כל הרווח. העובד רשאי להוציא ממס הכנסה "תיאום מס" להפחתת המס בגין חלק הרווח שיש לייחס לחו"ל. זו נקודת זמן קריטית בה כל נושא ניתוק התושבות עלול להיבחן על כל המשתמע מכך.
4. הטבות במס לתושב חוזר:
   מס הכנסה מעניק למשך תקופה מסוימת הטבות מס לתושב חוזר על הכנסות מנכסים בחו"ל, שנרכשו כאשר היה היחיד תושב חוץ, והוא ממשיך להחזיק בנכסים אלה לאחר שחזר לישראל. התנאי הבסיסי להטבות המס הללו הוא שהיחיד היה "תושב חוץ" במשך מספיק שנים. כלומר, יתכן שהיחיד ישהה בחו"ל כמה שנים בחו"ל, אולם כשיחזור הוא לא יהיה זכאי להטבות המס, כיוון שהוא לא ידע לנתק באופן נכון את תושבותו לצורכי מס מלכתחילה: כ"תושב חוץ" הוא שהה בחו"ל פחות מתקופת המינימום שקבועה בחוק.
5. פעילות בחו"ל באמצעות חברה שהוקמה בחו"ל:
   מלכודת זו הינה יותר נדירה אבל היא קיימת. החוק קובע כי במקרים מתאימים, פעילות בחו"ל באמצעות חברה שבבעלות תושב ישראל, עלולה להתחייב גם היא במס, בנוסף להכנסות היחיד הישראלי עצמו.

 קביעת מעמד התושבות לצורכי מס מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחניה: מתי וכיצד יחיד מנתק תושבות? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית.

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.

הטבות מס הכנסה לתושבים חוזרים לישראל ועולים חדשים

מעודכן 2020

מתוך כוונה לעודד תושבים חוזרים, ישראל מעניקה הטבות מס מצוינות מסוגים שונים. להלן רשימה תמציתית של ההטבות במס הכנסה ושנות הזכאות להטבות ממועד החזרה לישראל:

	תושב חוזר "רגיל"	תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר "ותיק"
פטור ממס על הכנסות "פסיביות" (הכנסות שאינן "עסק")	5 שנים	10 שנים
פטור ממס על רווחי הון ממכירת נכסים בחו"ל	10 שנים	10 שנים
פטור ממס על הכנסות מעסק ומשלח יד שהופקו בחו"ל	X	10 שנים
פטור ממס על הכנסות ממשכורות שהופקו בחו"ל	X	10 שנים
הקלה במבחני התושבות לגבי חברות בחו"ל: "שליטה וניהול", "חברת משלח יד זרה", "חברה נשלטת זרה"	X	10 שנים
אפשרות ל"שנת הסתגלות" – הודעה למשרד הקליטה תוך 90 ימים ממועד החזרה. שנה זו נכללת בתקופת 10 שנות הפטור ממס.	X	אפשרי
פטור מחובת גילוי ודיווח (דוחות מס שנתיים והצהרת הון)	X	10 שנים
פטור קבוע ממס רווח הון ממכירת ניירות ערך בחברה ישראלית אם בעת הרכישה היה הרוכש "תושב חוץ"	X	לתמיד

תושב חוזר "רגיל" הוא יחיד שהיה לתושב חוץ ושב והיה ל"תושב ישראל" לאחר 6 שנים רצופות לפחות בחו"ל. ואילו תושב חוזר "ותיק" הוא יחיד שהיה לתושב חוץ ושב והיה ל"תושב ישראל" לאחר 10 שנים רצופות לפחות בחו"ל.

יתרה מכך – קיימת פסיקה מהפכנית בבית המשפט העליון שמאפשרת הפרדת התושבות לצורכי מס בין שני בני הזוג. אין מניעה עקרונית מהתנהלות בה בן הזוג האחד זוכה ליהנות מהטבות המס במעמד "תושב חוזר" (רגיל או ותיק) ובן הזוג האחר ממשיך ליהנות מסטטוס של "תושב חוץ", כלומר פטור מדיווח בישראל על פעילויותיו בחו"ל והקלות שונות במס בישראל, בהתאם לנסיבותיו.

בתכנון נכון ניתן להעצים את הטבות המס הללו על ידי הקמת חברה ישראלית מקומית אשר תפריד בין הפעילויות השונות בישראל ובחו"ל, בנוסף לתכנוני מס בהקמת חברה ישראלית על פעילות מקומית. שילוב מתאים של ההטבות הללו פותח פתח לתכנוני מס מעניינים והם אטרקטיביים לרבים מהתושבים החוזרים ועולים חדשים. במיוחד כשמדובר ביחידים תושבי מדינה שישראל חתומה איתה על אמנה למניעת מסי כפל.

מאידך יש לזכור כי לעיתים קרובות בפרקטיקה מתברר כי חקיקה מיטיבה בכנסת – תיבחן בקשיחות במס הכנסה. המלצתי היא לקבל יעוץ מס מראש לגבי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, הן על תקופת השהייה בחו"ל והן לעת החזרה לישראל. זאת על מנת לנצל היטב את יתרונות המס והביטוח הלאומי ולהימנע ממלכודות כואבות.

ישי עציון, רו"ח ishay@etsion.com www.etsion.com

יעוץ מיסים ישראלים בחו"ל, יחידים וחברות, תכנוני מס, מיסוי היי-טק, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס שבח ומס ערך מוסף.